"יש עלייה בפניות לקב"נים וזה מאפיין לשנת מלחמה. זה שחיילים יותר פונים לקב"נים לדעתי זה דבר טוב שיש קב"ן שנמצא וחיילים שיודעים לפנות, וזה מעיד על האמון של חיילים בקב"נים", כך אומר אל"מ ד"ר יעקב רוטשילד, קצין בריאות הנפש הראשי בצה״ל, אשר הוסיף כי בצה"ל נערכים לגל שני של פונים ברגע שהלחימה תסתיים.
עוד הוסיף: "אנו נערכים לכך שככל שתרד הלחימה ככה יחזקו את שירותי בריאות הנפש כדי שביום שאחרי אלו שלא פנו עד כה וירצו לעשות את זה – יקבלו את המענה הנדרש. יהיו יותר אנשים שיפנו אחר המלחמה. החיילים עסוקים כרגע בלחימה ויש נתונים שמוכיחים את זה שלאחר לחימה יותר אנשים פונים, והרבה פעמים דווקא כשהלוחם פושט את הווסט אז צפה הבעיה. אני בהחלט מאמין שהרבה חיילים עכשיו גם מוצאים לנכון לפנות תוך כדי לחימה אבל עדיין נערכים ליום שאחרי".
בצה"ל לא יוסיפו לפי שעה את היקף מקרי האובדנות בשנה האחרונה. את הנתונים הם מציגים בכל סיום השנה: "נכון לבחון את המגמות באובדנות בסוף השנה. כל מקרה אובדנות הוא מקרה קשה שנלקח בכל הרצינות, חקירה של מצ"ח, פתיחת וח"ק והסקת מסקנות מערכתיות. בשלב זה עדיין לא ניתן לקבוע אם יש ירידה או עלייה בהתאבדויות".
לפני עשרה ימים נחשף האירוע בו מפקד מחלקה בחטיבת כפיר התעלם ממצוקה של לוחם למרות שזה אף הכניס את קנה הנשק לפיו וניסה לשלוח יד בנפשו.
"על אירועים חריגים של מפקדים – בכל מערכת גדולה יש גם מקרים חריגים ואני לא טוען שכל מקרה מתנהל על פי הנהלים, אבל במהלך המלחמה למפקדים נהייתה מודעות גבוהה יותר לבריאות הנפש", אמר קצין בריאות הנפש הראשי בצה"ל והוסיף: "אנשי רפואה עוסקים באבחון וטיפול במחלות ולפעמים הטיפול הזה הוא גם שינוי שיבוץ זמני או קבוע. חיילים לא מגיעים לקב"ן בשביל שינוי תפקיד אלא כי הם במצוקה נפשית", קבע.
באשר ליחס של אנשי המילואים הנזקקים לטיפול בעקבות החשיפה לאירועי לחימה קשים ונאלצים להתמודד עם זה לאחר השחרור מהשירות אומר: "משרתי מילואים ששוחררו יכולים לפנות ליחידה לתגובות קרב ובנוסף יש להם עדיין קב"ן של החטיבה, סדירניקים יפנו לקב"נים של החטיבה ובמידת הצורך יופנו לטיפול ממוקד בתסמיני פוסט טראומה במרכז 'תעצומות'. לכל אוכלוסיה יש את המאפיינים שלה לדוגמה מילואימניקים שהם חיילים ואז אזרחים והלוך חזור זה משהו שיוצר גם אתגר שאין לחיילים בשירות סדיר. בנוסף, אם בעבר היו פונים בעקבות חשיפה לאירוע אחד משמעותי, אז כרגע חיילים מגיעים כבר עם מספר אירועים".
באשר לשאלה העולה האם חיל הרפואה של צה"ל נערך לכזאת לחימה ארוכה עם עוצמות כאלה, גם של לחימה וגם של פגיעה נפשית בחיילים, אומר קצין בריאות הנפש הראשי כי בחינה של כל מקרי האובדנות מגלה כי החיילים לא פנו למערך בריאות הנפש לקבל טיפול. "יש השקעה רבה, רוב המתאבדים שהיו לאחרונה לא פנו לעזרת בריאות הנפש לצערי ובמידה והיו פונים היה שואף לעזור כמה שיותר. גם אם פנו וגם אם לא, מכל מקרה לומדים ומסיקים מסקנות. המטרה שלנו היא לאתר ולהיות כתובת למי שזקוק לכך, אנחנו פונים פניות יזומות לחיילים מראש לאחר אירועים, ומרבית היחידות עושות עיבוד ביציאתה מלחימה".
ראש מטה אכ"א: "יש עליה בקרב אנשי המילואים, השיח על המספרים הוא לא בהכרח מועיל"
ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל בראשותו של יו"ר הועדה, ח"כ אלעזר שטרן, התכנסה היום לדון בנושא פעילות צה"ל למניעת אובדנות בקרב משרתים. ראש מטה אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר: "אני רוצה להגיד משהו לגבי המספרים, נאמרים כאן דברים לא מדויקים. יש עליה בהיקף אירועי אובדנות, לא חושב שאני מחדש. לא מדובר בגל, אם כי כל מקרה הוא מקרה שאסור שיקרה. בשנים 2025-2024 יש שילוב של מאות אלפי משרתי מילואים שלא היו בעבר בהיקפים האלה בשנות ה-2023-2022".
לשאלה האם הוא יודע לומר כמה מקרים נמצאים בסימני שאלה? הגיב: "לא רוצה להתייחס לכך, על כל מקרה יש חקירה ולא אגיד את הנתונים. אתם יכולים לזלזל במה שאני אומר. צה"ל פועל כל הזמן וגם לאורך השנים לצמצום מקרי האובדנות בקרב משרתים. צה"ל פועל מאז ה-7 באוקטובר במציאות ביטחונית מורכבת ועצימה. יש מענים מותאמים ורחבים שנדרש לתת מענה אל מול המציאות", הוסיף.
בין היתר דיבר על כך שבצה"ל הרחיבו את היקף הקב"נים בצה"ל בסדיר ובמיל', את המנגנונים ותהליכי עיבוד לפני הכניסה לקרב או לפעילות מבצעית, בעיקר למי שמבצע פעילות מבצעית, אבל גם למעטפת שלהם.
"אנחנו מדברים על שנת 2025 נכון לעכשיו על 16 מקרים, בשנת 2024 היו 21 מקרים ובהשוואה ל-17 מקרים בשנת 2023 ו-14 מקרים בשנת 2022", הסביר. "חלק מהנתונים נמצאים בחקירות ויש כאן עניין לצנעת הפרט והשיח על המספרים הוא לא בהכרח מועיל. אני סופר לפי ההגדרות החוקיות מי שהיה בשירות פעיל. הוקמה ועדה כפי שהנחה שר הביטחון והרמטכ"ל כדי לטפל במקרים שיש קשר לאובדנות ובמצב החוקי כיום לא ניתן להכיר בהם. כמו כן, להסדיר את כל מה שקשור לשירות אחרי השירות".
"נכון להיום בשנת 2025 היו 7 אנשי מילואים. ולפני זה הממוצע היה בין 0 ל-1. ההיקף של חיילי החובה לא השתנה מהותית. מקרי ההתאבדות בממוצע כ-7 ובשנת 2025 יש 8. לכן אני אומר יש עלייה, יש עובדה שיש כאן הרבה אנשי מילואים ומקרי אובדנות של אנשי מילואים שלא היו כאן בהיקפים אלה".
