הצפון נפגע קשות במלחמת 7.10, ומאז מצבו החברתי-כלכלי רק ממשיך להידרדר. נתונים עדכניים של ארגון "פתחון לב" מצביעים על עלייה חדה של 60% במספר מבקשי הסיוע באזור הצפון בשנת 2025 לעומת השנה הקודמת – עדות לכך שהאזור נמצא בעיצומו של משבר מתמשך.
השבוע חנך הארגון, בשיתוף עיריית עכו, את מרכז הסיוע הקהילתי הגדול והמשמעותי ביותר בצפון, שנועד לתת מענה הוליסטי למאות משפחות באזור ולעזור להן לעבור מהישרדות לשיקום וצמיחה.
אלי כהן, מנכ"ל ארגון פתחון לב, אומר למעריב: "הרחבת הפעילות שלנו היא חלק מתוכנית כלל-ארצית – היום אין עיר בישראל שלא נדרשת בה מעטפת סיוע כזו. מדובר במשבר שחוצה את כל המדינה, וגם באזור הצפון אנחנו רואים עלייה חדה במספר מבקשי הסיוע".
"הקמת מרכז הסיוע החדש נועדה להבטיח שלא נשאיר את האוכלוסיות המוחלשות מאחור, כי חברה חזקה היא כחוזק החוליה החלשה שבה. המטרה שלנו ברורה – לקחת אנשים החיים במעגל העוני, לטפל בהם, ולהעניק להם כלים לחיים עצמאיים ויציבים", הוסיף.
אנשי הסיוע מסבירים כי הצפון, בניגוד לדרום, נכנס לתהליך השיקום מנקודת פתיחה חלשה יותר. בעוד שביישובי הדרום נעזרו בהתארגנות קהילתית וגב חזק של התנועה הקיבוצית, מרבית ערי הצפון נשענות באופן מלא על סיוע ממשלתי – שהגיע עד כה בהיקפים מצומצמים בלבד.
הפערים בשירותים החברתיים, הבריאותיים והחינוכיים מקשים על התושבים לחזור לשגרה. בפועל, מי שחזרו ראשונים לבתיהם הם התושבים החלשים יותר מבחינה כלכלית, בעוד האוכלוסיות החזקות נוטות להישאר במרכז הארץ.
כתוצאה מכך, הערים בצפון נחלשות עוד יותר, והתשתית החברתית-כלכלית נשחקת. האוכלוסיות המוחלשות, שכבר מתנהלות "מן היד אל הפה", מתקשות לשרוד ומושכות איתן מטה גם את שכבת הביניים.
מרכז עכו, שמצטרף לארבעה מרכזי סיוע נוספים בצפון, מציע לתושבים לא רק מענה מיידי אלא מסלול שיקום כלכלי שכולל מכולת חברתית, ליווי כלכלי ותעסוקתי, סדנאות והרצאות שמאפשרים למשפחות לעבור ממצב של הישרדות ליוזמה ועצמאות.
"שיקום הצפון דורש שילוב כוחות בין המדינה, הרשויות המקומיות והחברה האזרחית. פתחון לב קורא להרחבת המענים ולהגדלת התקציבים, לצד המשך פתיחת מרכזי סיוע נוספים שיתנו מענה הוליסטי לתושבים ויחזירו להם את האופק הכלכלי והחברתי" אומר כהן.
נתונים מדאיגים
בדיון שנערך השבוע בוועדת הצעירים בכנסת בראשות ח"כ נעמה לזימי (הדמוקרטים) נחשפו נתונים שלפיהם מאז 2018 ועד למחצית 2025 עלה מדד מחירי המזון לצרכן בישראל ב־18.9%, מחירי הפירות הטריים זינקו בתקופה זו ב־53.5%, והירקות הטריים ב־32% – נתונים הממחישים את העומס הכלכלי הכבד על משפחות צעירות במיוחד באזורים שנפגעו במלחמה יותר מאחרים.
עוד עולה מהנתונים כי מאז מאי 2024 נרשמה עלייה של 4.5% במחירי המזון לצרכן, לעומת עלייה של 0.9% בלבד במחירי תפוקת תעשיית המזון ליעדים מקומיים – מה שמעלה חשש לפערי תיווך ורווחיות עודפת בשרשרת השיווק.
ח"כ נעמה לזימי מסרה: "הפכנו למדינה היקרה ביותר ב-OECD בשוק המזון. סל מוצרי המזון בישראל יקר בממוצע ב-36% אחוז מהממוצע במדינות המפותחות ובמוצרי יסוד הפער מגיע ל-73%. זו לא טעות, זו מדיניות".
"המשמעות הזו היא מוחשית והיא כואבת. משק בית ממוצע מקצה כחמישית מהכנסנתו הפנויה למזון. בעשירון התחתון זה נתון שמפיל כמעט ממחצית ההכנסה יוצאת להוצאות מזון אבל קבוצות שניצלו את המלחמה לייקר את מוצרי המזון, יש פה ממשלה שכשלה", סיכמה.
במהלך הדיון הודה פרופסור אבי שמחון, היועץ הכלכלי של רה"מ בנימין נתניהו וראש המועצה הלאומית לכלכלה, כי "הממשלה נלחמת ללא הצלחה ביוקר המחיה, ורפורמת היבוא החדשה עדיין לא הביאה תוצאות" והוסיף כי "מדובר במשימה סיזיפית, ארוכה ומתמשכת".
