המצב הביטחוני מאז ה-7 באוקטובר טלטל את המדינה כולה, והשיח הציבורי מתמקד בצדק בנושאים של ביטחון, פצועים, שכול וחטופים. אך בתוך הסערה – יש מי שממשיכים לזעוק לעזרה ועם הקורבנות השקטים: ילדים ונערים שנפגעים מאלימות קשה, לעיתים בביתם ולעיתים בתוך מוסדות חינוך. בעמותת "ה.מ.ה – החירום למען הילדים", מספרים למעריב כי מאז תחילת המלחמה נרשמה עלייה במספר הפניות לעמותה על מקרי אלימות בילדים – פיזית, מינית, כלכלית ורגשית.
"לצערנו, המלחמה לא הפחיתה את המקרים הקשים, הם עדיין ממשיכים להגיע ואפילו יותר מבעבר", מספרת חיה פולק, מייסדת ומנהלת העמותה, "ההבדל הגדול כיום הוא בעומק המצוקות – משפחות רבות נפגעו נפשית, כלכלית וביטחונית, והילדים סופגים את ההשלכות". אחד המקרים איתו מתמודדים אנשי הארגון לאחרונה הוא סיפורה של יעל (שם בדוי) – אמא לשישה ילדים.
"יעל ברחה מבעלה האלים והשאירה את הילדים אצל חברה קרובה", משתפת חיה, "היא שמעה עלינו דרך הרצאה שהעברנו, ובה נחשפה לראשונה למהות המושג 'אלימות כלכלית ומינית'. היא לא הייתה בטוחה שהיא באמת נפגעת, אבל כששיתפה את סיפורה, היה ברור שמדובר במקרה חמור של אלימות. כמעט בכל סדנה כזאת שאנחנו מקיימים, לפחות מקרה אחד או שניים מגיעים לפתחנו".
צוות העמותה יצר קשר מיידי עם עו"ד יונתן אליאס, מתנדב ותיק ב"ה.מ.ה", שמתמחה בטיפול משפטי בנפגעות אלימות. בעזרת תיאום שקט ודיסקרטי עם הרשויות, יעל וילדיה חולצו במבצע חשאי לעיר אחרת, אשר כלל תצפית ראשונית על אזור מגוריהם של הילדים, תכנון נכון של העברת הילדים והאשה למקום בטוח ורק אז בעזרת אנשי שטח מתנדבים התחיל תהליך למעון לנשים נפגעות אלימות. "זה רק תחילתו של מסע ההצלה שלנו" אומר אליאס "מדובר במקרה מורכב שנמצא עדיין בעיצומו, "הסיוע ליעל לא מסתכם בהגשת תלונה או העברה למקלט – אלא בליווי צמוד משפטי ורגשי לכל אורך הדרך, במיוחד כאשר יש ילדים מעורבים".
פולק מוסיפה: "במקביל עודדנו את יעל להגיש תלונה במשטרה, וחיברנו את המשפחה לעובדת סוציאלית מטעם משרד הרווחה, שתלווה אותם בתהליך ארוך של שיקום. כל מקרה בו אנו מטפלים הוא מקרה מיוחד שמסיבה זו או אחרת אינו מגיע קודם למשטרה או לרווחה. לכל התגייסות שלנו נדרשים משאבים גדולים ואנו עושים ימים כלילות לטיפול בכל מקרה בהתאם לצרכים " .יעל עצמה משתפת: "הפנייה שלי לטלפון החירום של ה.מ.ה הייתה רגע של אומץ, ובעצם הרגע הראשון שבו חיי התחילו להשתנות. אני מבינה היום שיש לי זכות לחיים טובים – ולילדים שלי יש זכות לגדול בלי פחד".
