אם הייתם אומרים לי שאמצא סטייק אנטריקוט 300 גרם בלב תל אביב בפחות ממאה שקלים, הייתי שואלת באיזה דוכן פלאפל מדובר. אבל הנה, מול עיניי, תפריט צנוע אבל מלא בבשר: סטייק אנטריקוט עם תוספות ב-99 שקלים, סינטה ב-89, ומגש זוגי נדיב שכולל גם שייטל, נקניקיות וקבבים ב-205 שקלים בלבד. והמחירים האלה לא מגיעים מהשוק, אלא ממסעדה אמיתית, עם סכו"ם (לפחות על הנייר) ושירות.
נכון, המזלג שקיבלתי נשבר לי ביד בזמן שניסיתי לאכול את האנטריקוט, שהוזמן מדיום והגיע מדיום וול, אבל ברוחב לב לא נשארתי רעבה. הבשר חתוך מראש, אם כי לא לגמרי מוכן לביס, הצ'יפס קריספי, השעועית הירוקה אל דנטה, והקולסלאו בדיוק מה שצריך כדי לא להרגיש כבד מדי. רוטב הבית? עובד.
אבל הסיפור האמיתי כאן הוא לא רק על הצלחת אלא על מה שמסביב. תל אביב היא עיר שבה קפה ומאפה עולים לא פעם יותר מסטייק כאן. וכשאתה עומד בתור ורואה אנשים שמגרדים עודף מהכיס ומקבלים ארוחה חמה, יש בזה משהו כמעט מהפכני.
מי שחשב שזו בדיחה, יופתע. "תשמע, אני בא מרמת גן, וזה שווה לי את הנסיעה רק בשביל המחיר", סיפר לי גיא, בן 31, שעמד בתור עם שני חברים. "איפה בתל אביב תמצא סטייק כזה בפחות מ-100 שקל?". לצידו עמדה יערה, תושבת פלורנטין, שכבר הכירה את התפריט: "זו הפעם הרביעית שלי פה. המחיר פשוט לא נתפס – ובאופן מפתיע, גם לא הבשר".
"אני באה מהשפלה, וזו הפעם השלישית שלי פה החודש", סיפרה מיכל, בת 42 מרחובות, שהגיעה עם בעלה וילדיה. "אנחנו אוהבים בשר, אבל בתקופה הזו, כשהכול כל כך יקר – זו כמעט ברכה למצוא מקום כזה".
הדוכן לא מתיימר להיות מסעדת שף, אבל מדבר בשפה שכל ישראלי מבין: בשר, תוספת, מחיר הוגן. "לא תמצא פה כלי פורצלן ולא פלייסמט מבד", אמר רון, לקוח חוזר שהגיע עם המשפחה. "אבל אתה מקבל בשר טוב, משביע, בלי למשכן את הדירה. וזה נדיר בתל אביב".
הדוכן הזה לא ישנה את עולם הקולינריה, אבל כן משנה משהו אחר – את תחושת האפשרי. שעדיין אפשר לאכול טוב במחיר שפוי, שעדיין יש פינות בתל אביב שלא שכחו את האנשים שלא עובדים בהייטק. ואם נשבר המזלג? אז נבקש עוד אחד. או שנאכל בידיים.
