ישראל נשארה לראייתך מותג שיכול לקדם עסקים ושירותים כחול־לבן?
"אם לשפוט על פי הפעילות שלנו – כן. זה נכון שחברות רוצות לשמר את עצמן ובמובן מסוים 'לא לתפוס צד', ולכן לא מבליטות שיווקית את היותן ישראליות או הקשר שלהן לישראל בתקופה זו. אבל בתחומי הטכנולוגיה זה תמיד היה יתרון, וגם רואים את החזרה של המטוטלת לכיוון מעלה בהקשר זה. לומדים אצלנו כיום כ־25 אלף סטודנטים ברחבי העולם, כמחציתם בצפון אמריקה, כ־15% בישראל, והשאר באוסטרליה, סינגפור, פולין, הודו, פיליפינים ועוד. כל הסטודנטים, כמו גם הממשלות והחברות, הגיעו אלינו מתוך ידיעה כי אנחנו מביאים עימנו ידע והכרה של יכולות ישראליות. זו גם אחת הסיבות שבגינה פנו אלינו. כולל אוניברסיטאות כמו שיקגו, מישיגן, מיאמי, וויסקונסין ונוספות.
"בכלל, בארה"ב ובאירופה אנחנו פועלים רק במסגרת תשתית האוניברסיטאות, ותחת ההכרה וההבנה שהידע והתשתית המסופקים, כמו גם חלק מהמרצים – ישראלים. ולעיתים אותה 'ישראליות' אף נדרשת מאיתנו. זה מסייע להם למכור את הקורסים. שוב, אני לא טוען שהדבר אינו מאתגר, אך זה לא מורגש אצלנו כשם שזה משתקף לעיתים בתקשורת".
העברתם בעבר גם קורסים בעולם הערבי. העבודה עימם הופסקה בעקבות המלחמה?
"להפך. כיום אנחנו בוחנים מספר עסקאות ושיתופי פעולה באיחוד האמירויות, כתוצאה מביקוש שמגיע מהצד שלהם. לפני 7 באוקטובר העברנו הכשרות באבו דאבי כזרוע הדרכה של אחת החברות הביטחוניות מישראל. הסטודנטים שם התלהבו מאוד שהמרצה מגיע מישראל ומעביר את ההכשרות. היה מאוד חיובי. כיוון שההכשרות היו מטעם גורם שלישי – אותה חברה ביטחונית, אנו ממתינים לסבב הבא שלה, ואם יהיה נשמח לעמוד גם לרשותם שוב".
אז יש לראייתך צורך שהממשלה תתערב לקידום פעילות העסקים הישראליים בחו"ל?
"למדינה יש כלים רבים שחסרים לחברות העסקיות. לדוגמה, לפני המלחמה המדינה פעלה רבות לקידום הסייבר הישראלי בעולם. אנחנו השתתפנו במספר משלחות בינלאומיות של סייבר תחת מעטה הדגל הלאומי, וזה נתן דחיפה טובה לפעילות שלנו ושל המשתתפים האחרים. צעדים כאלה מסייעים בקידום חברות כחול־לבן ועוצמת היכולות הישראליות. במקביל המדינה צריכה לראייתי לחזק את פן הלימודים הסמי־טכנולוגיים בגילאים הצעירים, ולחייב הפיכת לימודי הטכנולוגיה והשימוש בה לחלק אינטגרלי מתוכניות הלימודים".
אך הטכנולוגיה כל העת מאיצה קדימה, בעוד כמות העובדים בהייטק לא גדלה באותו הקצב. כבר כיום מנהלים שיח על AI שיחליף מתכנתים. ניתן כלל להבטיח עבודה בהייטק עד הפנסיה?
"ניתן להבטיח עבודה בהייטק לתקופה ארוכה, אך איני יודע לענות לגבי עשורים קדימה. ראשית, הכשרות הייטק לא נועדו להכניס כוח עבודה רק לחברות ההייטק, אלא גם לחברות הזקוקות לאנשי טכנולוגיה כדי להפעיל את המערכות שלהן. דוגמת חברות תקשורת, בנקים, ביטוח ועוד. תהליכי השינוי בחברות אלו איטי יותר בשל גודל ואופי המערכות אצלן, לצד העלות הנדרשת בהחלפתן.
"זה כ־27 שנה אנו משימים בוגרים שלנו לעבודות בתעשייה, בין היתר לאותן חברות שציינתי, ואנחנו עומדים על כ־80% השמה. הסיבה העיקרית להצלחת ההשמה היא שאנחנו מאזינים לשוק ובונים את הקורסים שלנו בהתאם לצרכים המשתנים. אנו בקשרי תעשייה עם כ־3,000 חברות ברחבי העולם, שמכתיבות את הצרכים שלהן מהבוגרים שלנו. כך שהצרכים אומנם משתנים, אך לא פוחתים. להפך – לעת זו הם גדלים.
"בינה מלאכותית היא אומנם תחליף לחלק מהמשרות, אך לצד זאת היא תייצר משרות אחרות, דוגמת עובדים שיידעו להשתמש באותם כלי AI. ההתפתחות אינה מורידה צרכים, אלא מייצרת צרכים חדשים אחרים. כל בחינה שנעשתה הנוגעת לצורכי השוק הגלובלי בעשור הקרוב, ובוודאי זה הישראלי, רק מעלה כי צורכי השווקים והממשלות לעובדים בתחומי הטכנולוגיה יגדלו בעשרות וייתכן שגם במאות אחוזים".
