מה קורה כשזכויות נוסעים פוגשות מציאות ביטחונית נפיצה? רשמת בית בית משפט לתביעות קטנות, אביגיל ון-קרפלד, דחתה תביעה של נוסע שטיסתו בוטלה בזמן המלחמה, כאשר היא קבעה כי מי שבוחר לטוס בזמן מלחמה, נוטל על עצמו חלק מהסיכון. התובע, ביקש לקבל פיצוי מחברת התעופה האיטלקית Italia Trasporto Aereo לאחר שטיסתו בוטלה בהתראה של 14 שעות בלבד, בתקופה שבה המצב הביטחוני באזור היה נפיץ במיוחד. תגובת בית המשפט הייתה חד-משמעית, כי נסיבות ביטחוניות מיוחדות פוטרות את חברת התעופה האיטלקית מאחריות.
התובע היה אמור לטוס ביום 21 באוגוסט 2024 מניו יורק לוושינגטון, משם לרומא ולבסוף לתל אביב. הטיסה האחרונה, מרומא לתל אביב, בוטלה, והוא בחר לחזור לניו יורק במקום לטוס לרומא או לאתונה, שם הוצעו לו חלופות להמשך הנסיעה. "ביהמ"ש זה מתמודד עם נחשול של תביעות מסוג זה. התביעות מוגשות לעיתים, כמו תביעה זו, בנוסח אחיד ורק שם המוביל האווירי, פרטי הטיסה ושם התובע משתנים. נטען, כי הנתבעת נטשה את התובע. קשה לקבל טענה זו," כתבה הרשמת בפסק הדין.
בתובע טען כי חברת התעופה "נטשה" אותו, והודיעה על ביטול הטיסה בהתראה קצרה של 14 שעות בלבד. לדבריו, ההודעה המאוחרת "תקעה" אותו והוא נאלץ לרכוש כרטיס חדש במחיר גבוה יותר. בנוסף, התובע ביקש גם פיצוי לדוגמה בשל התנהלות החברה. הוא הודה בדיון כי קיבל החזר חלקי בסך 1,106 שקלים, עבור חלק הטיסה שלא נוצל, אך עמד על זכותו לקבל את הפרש עלות הכרטיס החדש שנאלץ לרכוש.
נציג חברת התעופה האיטלקית טען כי התובע קיבל הצעות חלופיות: "לתובע היה אפשרות לטוס איתנו עד רומא, ברומא היה אפשרות לקחת המשך עם איטה לאתונה, כלומר לטוס מוושינגטון רומא אתונה, באתונה הוא היה קונה כרטיס, אבל המחירים הרבה יותר אטרקטיביים מאתונה לתל אביב".
הנתבעת גם הציגה ראיות לכך שבאותה תקופה, אתונה הפכה ל"האב" – מרכז לטיסות בתקופת המלחמה, וחברות ישראליות כמו ישראייר, ארקיע ואל על הפעילו "תדירות טיסות ענפה" עם קיבולת גדולה יותר כדי לתת מענה לביטולי טיסות של חברות זרות. כמו כן, הוצגה כתבה המצטטת את שרת התחבורה: "על רקע המתיחות הביטחונית הבטיחה שרת התחבורה כי החל מיום שלישי יתאפשר לישראלים שטיסתם בוטלה, לחזור לארץ דרך יוון וקפריסין".
הרשמת קבעה כי הנסיבות הביטחוניות המיוחדות שהתקיימו באותה תקופה פוטרות את חברת התעופה מאחריות. "באותם ימים היה פוטנציאל התלקחות גבוה, ציפייה מתמדת לתגובה נגדית, שררה חוסר ודאות בטחונית אזורית, אי בהירות מוחלטת בארץ ובעולם. שיקולי בטיחות חייבו מתן החלטה ולעיתים בהתראה קצרה", קבעה הרשמת.
בית המשפט נתן משקל לכך שהתובע "בחר לטוס בתקופה של מלחמה מתמשכת, לקח סיכון שייתכנו ביטולים, שארעו תדיר באותה תקופה… והסיכון של ביטול התממש. אין זה מובן מאליו שסיכון זה צריך ליפול אצל הנתבעת", בנוסף, בית המשפט ציין כי המחוקק קבע, במסגרת תיקון לחוק שירותי תעופה, שביטולי טיסות בתאריכים 3.8.24 ועד 8.8.24 הוחרגו מפיצוי כספי של נוסע שטיסתו בוטלה. אף שהטיסה בוטלה לאחר תקופה זו, בית המשפט קבע כי יש לראות את האירועים כרצף.
"רק 4 ימים לאחר שהטיסה של התובע בוטלה הייתה תקיפת מנע של 100 מטוסי קרב שהשמידו מאות מטרות… תקיפה מנע שנועדה למנוע תקיפה מאסיבית על ישראל שהייתה יכולה להתרחש בכל רגע," הדגישה הרשמת ון קרפלד שקבעה כי "מדיניות משפטית מחייבת להתנהל בזהירות ולשקול גם את האינטרס הציבורי כדי לא להביא לתוצאה בלתי רצויה שחברות זרות לא יטוסו לישראל".
