לא מדובר באירוע מפתיע: רק לאחרונה הסתיים בישראל חורף שחון במיוחד, אשר הותיר אזורים נרחבים בארץ בבצורת קשה. הצמחייה הלכה והתייבשה, והפכה לחומר בעירה קל. הלחות הנמוכה ביממה האחרונה החמירה את המצב, ובשירות המטאורולוגי אף הזהירו כי השרב הכבד שבפתח, יחד עם רוחות חזקות, עלולים לגרום לנזקים. אירועים אלו ילכו ויתעצמו בצילם של שינויי האקלים, ההופכים גרועים יותר משנה לשנה. ברחבי העולם מתמודדים כבר שנים ארוכות עם עליה משמעותית בסבירות לשריפות, ועם שריפות עוצמתיות ותדירות הרבה יותר. לפי דו״ח השירות המטאורולוגי שבחן את השנים 1951-2020, התפשטות השריפות בישראל נמצאת במגמת עלייה בעשורים האחרונים, עם גידול של פי שלושה במספר הימים שבהם פוטנציאל גבוה להתפשטות שריפה. באופן כללי, כ־15% מהשטחים הטבעיים והמיוערים בחבל הים־תיכוני בישראל נשרפו לפחות פעם אחת בשנים 2021-2015. לכן אירועי היום עוד עלולים לחזור על עצמם בקלות יתרה, כאשר גם בדל סיגריה שנזרק בטבע יכול לגרום לשריפת ענק בשל התנאים האקלימיים.
לא מדובר בגזירת גורל. בזמן שכדור הארץ מתחמם, מדינות בעולם נערכות להתמודדות עם הסיכונים הגוברים – ולצמצם ככל הניתן את הנזק. גם בישראל היטיבו לזהות את סיכוני השריפות והחליטו להיערך להתמודדות עם החמרתן, ודאי לאחר אסון הכרמל, אולם גם תוכניות שנחות כבר שנים על שולחנות משרדי הממשלה – מתוקצבות בעצלתיים ומתקדמות לאיטן. זאת, בזמן שתקציב שירותי הכבאות העומד השנה על כ-1.6 מיליארד שקל, לא מספיק כדי למלא את החוסרים ולהתמודד עם האתגרים. התוצאה היא כמות דלה של כבאים ביחס לעולם, זמן תגובה ארוך יותר מתרחישי היחוס שהוגדרו בישראל, ומספר תחנות קטן בהשוואה לצורך.
כך למשל, הכבאים מתוחים עד הקצה. אם במדינות ה-OECD הסטנדרט הוא כבאי אחד לאלף תושבים, בישראל מדובר בכבאי אחד ל-4,500 (בסך הכל, יש בישראל 2,200 כבאים), פער של 29% לעומת תרחיש היחוס המקומי לשעת חירום. ב־2021 התריע מבקר המדינה כי ישנו מחסור משמעותי של כ־1,695 לוחמי אש בהשוואה ליעד שקבעה רשות הכבאות וההצלה. וגם במספר תחנות כיבוי האש נדרש עיבוי משמעותי. כ-126 תחנות הפרוסות ברחבי הארץ מכסות כ־50% בלבד מהאזור האורבני בזמן תגובה של 11 דקות. גם גיוסים מוגברים שהתבצעו בשנים האחרונות, לא הצליחו להדביק עדיין את הפער, ותרחישי היחוס האקלימיים בין כה מעמידים את שירותי הכבאות בפער עצום, ובכמיהה גם לעוד תחנות כיבוי.
בזמן שישראל מתחננת למדינות שכנות כמו איטליה ויוון שיסייעו במצב החירום שנוצר בהרי ירושלים, יתכן כי ויתרה בקלות יתרה דווקא על כוח כיבוי מקומי משמעותי. ביוני 2022, בתקופת ממשלת השינוי, הוחלט במועצה לביטחון לאומי כי יש לרכוש ארבעה מסוקי בלאק הוק אשר ישמשו כמסוקי כיבוי אש בשעת חירום, ואת המשטרה עבור ניוד כוחות בעת הצורך. המסוק שנבחר אינו היקר ביותר בשוק, ובחירתו הלמה את הצרכים שעל הפרק. אולם השר הנכנס, איתמר בן גביר, הודיע: ״אפסיק את בזבוזי המפכ״ל״, וטען כי קובי שבתאי, המפכ״ל דאז, ״הזמין ארבעה מסוקי בלק הוק ב-50 מיליון דולר, בין היתר לשימושו״.
3 צפייה בגלריה
רש בהרי ירושלים. מגיעה אחרי חורף שחון – אבל לא גזירת גורל
(צילום: AP Photo/Mahmoud Illean)
״אני צופה בתמונות השריפה המשתוללת והדם שלי רותח!״, כתב היום ברשת החברתית x מנכ״ל המשרד לביטחון לאומי לשעבר, תומר לוטן, אשר התעמת עם בן גביר ציבורית בנושא המסוקים. ״רכישת המסוקים הייתה תוצאה של עבודת מטה ארוכה ורצינית שהובלתי מול המל"ל, משרד רה"מ והאוצר, ואושרה גם ע"י רה"מ בנט. הטיעונים השקריים בלמו את פרויקט הבלאק-הוקים – ומנעו מאיתנו להיות היום, שנתיים וחצי אחרי, עם חיזוק חיוני למאבק בשריפות הענק. אין דוגמה מובהקת יותר לחוסר האחריות והמסוכנות של מינוי בן גביר לשר״.
ההחלטה לרכוש מסוקים שישמשו בחירום לכיבוי, היא תולדה של החלטת ממשלה שהתקבלה בתקופת ממשלת השינוי: התוכנית הלאומית להתמודדות ומוכנות לשריפות ענק. תג המחיר שהוצמד לביצוע התוכנית: 155 מיליון שקל, והיא כללה הקמת אזורי חיץ רבים ליד ישובים ברחבי הארץ, במטרה לדלל את הצמחייה הצפופה ולמנוע התפשטות קלה של שריפות. יישום התוכנית היה תלוי, בין היתר, בביצוע צעדי חקיקה שונים, שהתעכבו שנים. התוכנית גם שרטטה קווים לשיפור השילוב של צה״ל במערך האווירי לכיבוי שריפות ועוד. אותה החלטת ממשלה נסמכה בעיקר על תוכנית של המשרד להגנת הסביבה, ״היערכות ישראל לשינויי האקלים״, אשר הונחה על שולחן הממשלה ב-2017, על ידי המדענית הראשית של המשרד דאז, ד״ר סיניה נתניהו.
אותה תוכנית יכולה למנוע התפשטות שריפות ולצמצם את הנזק העז שהן גורמות. אולם התקציב שהוקצה בפועל ליישומה עם פרסומה הוא 65 מיליון שקל בפריסה לחמש שנים, ועד כה לא ידוע כמה התקדמה הקמת אזורי החיץ אשר נדרשו ב-583 מוקדים ומי עוקב אחרי היישום. את החלטת הממשלה בנושא הוביל משרד ראש הממשלה תחת נפתלי בנט, אולם כעת מפנים במשרדו של נתניהו למשרד לביטחון לאומי ולא עונים לשאלות בנושא. כך או כך, עד עתה, החלו הרשויות לבצע הקמה של אזורי חיץ באזור השכונות המערביות בחיפה, הנחשבות פגיעות לנזקי שריפות. אולם באזורים אחרים בארץ הקמת אזורי החיץ מתבצעת באיטיות, אם בכלל, ובתקציבים חסרים. גם התקנות שנדרשות כדי להגן על ישובים וכוללות הנחיות של היקף ואופי הדילול הנדרש – כלל לא אושרו עד היום בשל ויכוחים תקציביים וויכוח על תחומי אחריות, וממתינות מזה עשור, ודאי מאז החלטת הממשלה אשר תיקפה את הצורך בהן.
נתניהו אף לא נענה לקריאות מפורשות וטריות להיערכות. לפני כחודשיים פנה פורום האקלים ברשות ח״כ לשעבר ד״ר דב חנין למשרדו של נתניהו בדרישה לכנס דיון חירום להיערכות לסכנות השנה, בצל בצורת קשה ויובש קיצוני היוצרים תנאים לשריפות ענק. נתניהו התעלם מאותה פניה. ״היה צריך לכנס דיון חירום של כל הגורמים ולהפעיל מהלך כולל של מניעה והערכות. יש כאן מחדל מטורף מול סכנה ידועה עם התרעות ברורות״, אומר חנין.
כדי לא להוסיף וללבות את האש, תידרש הממשלה להגדיל תקציבים ולשנס מותניים לביצוע התוכניות שעל הפרק. אחרת, המציאות תכה שוב באזור והתושבים ישלמו את המחיר. אין מנוס מכך: לפי דו"ח הפאנל הבין־ממשלתי לשינויי אקלים של האו"ם (IPCC), ההתחממות החזויה תגדיל ב־50%־70% את שטח השריפות הגלובלי, ותגדיל את תדירותן ב־30% בהשוואה להיום.
