8
ביקור ארוך מאד במעדנייה נטולת תיירים, הוביל לכך שהאיטלקי החביב' שנפעם מקצב הרכישות של זוג הזרים שנכנסו לכוך שלו, מזג לנו אחרי כל טעימת גבינה או פרשוטו, צ'ייסר של קיאנטי קר ישר מהמקרר.
ואז הבנתי שני דברים: האחד, עם כל הכבוד ליין הלבן אני חייבת לשתות בקבוק קיאנטי עם פסטה כמו שצריך. וגם, וואו כמה טעים זה קיאנטי שיוצא מהמקרר.
קיאנטי קלאסיקו הוא בעיניי תמצית טוסקנה בבקבוק. יין עם אופי, מסורת ואיזון כמעט מושלם. הוא מגיע מאחד האזורים היפים והקלאסיים של איטליה, בין פירנצה לסיינה, ושייך לאותה משפחת יינות ששותים לאט, עם כבוד למה שבכוס.
הוא מבוסס בעיקר על ענבי סנג'ובזה שמצליח לשלב רעננות, חמיצות מדויקת וטעמי דובדבן עדינים ומלטפים. כשחזרתי הביתה, עוד לפני שפתחתי את המזוודה, הלכתי והכנסתי בקבוק של 'פיצ'יני, קיאנטי' לקירור.
