הסיבה העיקרית לכך היא הזינוק בהכנסות, שנובע מעסקי הליבה של בתי ההשקעות – ניהול כספי חוסכים. על פי נתוני בנק ישראל, לאורך שנת 2024 נרשמה עלייה בשיעור של 15% בתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור, שהגיע בסוף שנת 2024 לכ־6.2 טריליון שקל. חלק מהותי מאותה צמיחה חלה בנכסים שמנוהלים על ידי המשקיעים באופן ישיר (כלומר לא הנכסים הפנסיוניים). בתי ההשקעות הגדולים באופן רחב מנהלים כספים בשני כובעים: כמנהלי קופות גמל, כולל קרנות ההשתלמות וקופות גמל פנסיוניות; לצד ניהול קרנות הנאמנות ותיקי ההשקעות.
כך, ענף הגמל, צמח ב־2024 מהיקף נכסים של 722 מיליארד שקל ל־850 מיליארד שקל, עלייה של 13%. מעבר לכך, בתי ההשקעות מיטב, אלטשולר שחם ומור מנהלים גם קרנות פנסיה, שנהנות מצמיחה של עשרות אחוזים בשנה. על פי הדו"חות של בתי ההשקעות לאורך שנת 2024 הם הגדילו את הרווחיות שלהם בענף הגמל, בעיקר תוך התבססות על טכנולוגיה ויישום דיגיטציה של תהליכים שבעבר בוצעו על ידי העובדים של בתי ההשקעות.
גם ענף קרנות הנאמנות הציג מומנטום אדיר בשנת 2024, כאשר בעקבות העליות בשווקים זרם אליו כסף חדש בהיקף של 77 מיליארד שקל, תוך שהוא צומח מ־456 מיליארד שקל ל־597 מיליארד שקל, זינוק של 31% בהיקף הנכסים. הכנסות בתי השקעות נובעות באופן ישיר מהיקף הנכסים, מאחר שדמי הניהול שהם גובים נגזרים כשיעור קבוע מגודלם של הנכסים המנוהלים.
"התחושה לפעמים בבית השקעות היא שיש 'אין סוף כסף' בשוק, הכל צומח. קרנות הפנסיה במומנטום צמיחה של 20% בשנה, הגמל צומח ב־10%. צמיחת הנכסים הזו מגיעה לשורת הרווח של החברות, שרק עולה. התשואות החיוביות שרוב הגופים השיאו לאורך 2024 הביאה גם לשיפור במוניטין ובתפיסה הציבורית של כל בתי ההשקעות", אומר לכלכליסט בכיר בענף.
מעבר לכך, בשנים האחרונות פעלו בתי השקעות לפתח מקורות הכנסה נוספים, בין היתר כדי לגוון את ההכנסות מעולמות ניהול הנכסים הקלאסי. כך לדוגמה, IBI בית השקעות מתמקד בהקמה ושיווק של קרנות השקעה אלטרנטיביות, בענף המסחר העצמאי ובשירותים משלימים לחברות הייטק. בין היתר, רכש בית ההשקעות 60% מחברת נקסטאייג' לניהול כספים עבור חברות סטארט־אפ, תמורת 130 מיליון שקל.
גם מיטב בית השקעות מחזיק בחברת פנינסולה (59.5%), שפועלת בענף האשראי החוץ־בנקאי. בנוסף, מחזיק בית ההשקעות בשליטה במיטב טרייד (77.8%), שמעניקה שירותי מסחר למשקיעי ריטייל (בדומה ל־IBI). גיוון הפעילות נועד לסייע לבתי ההשקעות לשמור על יציבות בהכנסות בשנים בהן שוק ההון לא נהנה מגאות במחירים ולכן דמי הניהול לא צומחים או אף קטנים.
שונים בנוף הם בית ההשקעות ילין לפידות ואנליסט שבחרו להמשיך ולהתמקד בעולמות ניהול ההשקעות הקלאסיים, אם כי הנהלות שני בתי ההשקעות הרחיבו את הפעילות בתחום קרנות הנאמנות על ידי השקה של קרנות מחקות.
2 צפייה בגלריה
אילן רביב מנכ"ל מיטב, אלי לוי מנכ"ל מור ודייב לובצקי מנכ"ל IBI
(צילומים: עמית שעל, אוראל כהן, אילן בשור)
בכיר בענף מוסיף גם כי לראשונה מזה שנים ארוכות בתי השקעות, שנמצאים תחת הפיקוח של רשות ניירות ערך, נהנים מאופק רגולטורי חיובי. הבכיר מסביר כי "הרגולציה הולכת להרחבה של מוצרי החיסכון וגם של השירותים הפיננסיים – כל אלה מייצרים פוטנציאל צמיחה לענף לתחומי פעילות חדשים".
בנוסף, בשנים האחרונות הענף הופך לריכוזי יותר, עם רכישתם של בתי השקעות בינונים וגדולים, כמו פסגות, אפסילון והלמן אלדובי. כך, אם בתחילת העשור הקודם פעלו בישראל מאות בתי השקעות קטנים, שהתחרו על לקוחות קצה מול השחקנים הגדולים, כיום השחקנים הקטנים פחות או יותר נעלמו מהענף, שנשלט באופן ברור על ידי בתי ההשקעות הגדולים.
הבעיה העיקרית של בתי ההשקעות היא התלות הגבוהה בשוק ההון. תחת ההנחה כי המדדים בשנת 2025 לא ישחזרו את התשואות שלהם בשנת 2024, לבתי ההשקעות יהיה קשה לשמור על רווחים גבוהים וגם על הלקוחות. הירידות בשווקים נרשמות בעקבות אידאולוגיית המכסים שמאמץ דונלד טראמפ, כדי להקטין את הגירעון המסחרי של ארה"ב.
אימוץ המכסים, וכמובן תגובת מדינות העולם בדמות מכסי נגד על סחורה המיובאת מארה"ב, עלולים לפגוע ברווחי החברות המייצאות לארה"ב וגם באלו של חברות המייבאות מארה"ב ‑ ולהשפיע על תמחור המניות שלהן. תהליך דומה עלול להתפתח בישראל ובתוך כך להשפיע על התשואות ועל ניהול ההשקעות של בתי ההשקעות בישראל. לפיכך, נראה שהטלטלה העולמית שעד כה התבטאה בירידות חדות בשווקים ובתנודתיות רבה, מהווה איום משמעותי על המשך הצמיחה של בתי ההשקעות.
סיכון נוסף הוא איבוד מהיר של מוניטין. מקרה בוחן של שחיקת המותג הוא המקרה של בית ההשקעות אלטשולר שחם מאז שנת 2021. החברה־הבת של בית ההשקעות, אלטשולר שחם גמל ופנסיה, הונפקה בבורסת תל אביב ביולי 2019, לפי שווי של 1.13 מיליארד שקל. בעת הנפקת חברת הגמל שברשותו נחשב אלטשולר שחם לבית ההשקעות הגדול בישראל, והחזיק בחברת הגמל הגדולה בישראל.
אלטשולר שחם ביקש לצמוח אף יותר ורכש את חברת הגמל של פסגות במאי 2021. באותה נקודה, חברת הגמל שלו ניהלה נכסים בהיקף של 215 מיליארד שקל, מהלך שהציב אותו באותה שורה עם חברות הביטוח מבחינת היקף נכסים.
אולם מאז, כמה החלטות השקעה שגויות הביאו את בית ההשקעות המצטיין להציג תשואת חסר מול המתחרים בשנים 2021 ו־2022. תוצאות אלו הביאו לנטישה מסיבית של לקוחות קיטון בהיקף הנכסים המנוהלים בשיעור של עד 40%, ירידה בהכנסות וקיטון ברווחים. כתוצאה מכך, יותר מחמש שנים לאחר שהונפקה, חברת הגמל של אלטשולר שחם נסחרת בשווי של פחות ממיליארד שקל.
כיום, בית ההשקעות הגדול ביותר בישראל הוא מיטב בית השקעות, שנסחר בשווי שוק של 3.3 מיליארד שקל. אחריו נמצא בית ההשקעות IBI, שנסחר בשווי שוק של 2.55 מיליארד שקל. במקום השלישי נמצאת אטראו, שמחזיקה 50% מבית ההשקעות ילין לפידות, ונסחרת בשווי שוק של 2 מיליארד שקל.
