חברי ועדת החוקה של הכנסת קיימו היום (חמישי) סיור בדרום תל אביב. מדובר בסיור שני של חברי ועדה בדרום תל אביב בתוך פחות משבוע, במטרה לבחון את המצב בשטח לקראת הדיונים בחוק יסוד: ההגירה. סנ"צ משה אביטל, מפקד תחנת שרת, גילה במהלך הסיור כי "תחנת שרת היא תחנה של כ-150 שוטרים ויש לנו חוסר של כמה עשרות שוטרים".
השבוע פורסמו נתונים עדכניים על מצב הביטחון באזור דרום תל אביב, כשבשנת 2025 נפתחו בדרום תל אביב 293 תיקים בגין תקיפה, כ-200 תיקים בגין גניבה או התפרצות לרכב וכ-200 תיקים בגין התפרצות לעסק או עבירות אלימות חמורה. היום בסיום מפקד התחנה, סנ"צ אביטל, הביע ביקורת חריפה על מדיניות בתי המשפט: "אחת הבעיות היא מדיניות בימ"ש שלא מותאמת למציאות – כשאני תופס אריתראים עם גרזנים ואלות בסכסוך, הם מואשמים בעבירה מינורית של החזקת סכין ומשתחררים באותו יום. בסופו של דבר הם לא רשומים בשום מערכת וזה מקשה על האכיפה".
הפעילה החברתית שפי פז אמרה לעיתון מעריב בעקבות הסיור: "אנשים פה רותחים מכעס בדרום העיר". פז הסבירה כי הסיורים הם תוצאה של "המון חודשים של לחץ", וציינה כי הבעיה הגיעה לתקשורת רק "ברגע שהם יצאו ללב תל אביב וילדי מרכז תל אביב התחילו לחטוף מכות ולהישדד, פתאום זה הגיע לתקשורת". פז הדגישה את התפנית בטקטיקה: "אנחנו פחות מתעמתים איתם ברחובות, יותר עובדים בכנסת", והביעה אמונה בהצלחת התהליך החקיקתי הנוכחי.
יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, יוזם החוק, הגדיר את הבעיה: "הבעיה הגדולה היא מדיניות שנקבעת על ידי אנשים שאין להם מושג איך לקבוע מדיניות והם שופטים בתיקים". רוטמן הדגיש כי "לישראל יש את החובה והזכות לקבוע איך תקיים את ריבונותה הבסיסית ותוודא מי נכנס ויוצא בשעריה".
ח"כ אלי דלל שיתף עדות אישית: "אמא שלי עברה שוד. עצמו לה את העיניים וקשרו אותה לכיסא. היא הייתה שבוע בבית חולים. היא נתנה עדות במשטרת יפתח ולא קרה כלום. היא בת 90 היום ולא תצא מהבית מרוב פחד". תושבת שכונת התקווה, לבנה מונדני, הציגה תמונה מלפני יומיים של אריתראי השוכב בשביל הבית, ותיארה: "אחרי שמונה בערב, אני לא יכולה לצאת מהבית".
נציגי רשות האוכלוסין וההגירה גילו כי "רבים עוזבים כי אין להם מעמד בישראל", אך הדגישו כי "אוכלוסיית הסודנים שקיבלה מעמד ארעי על בסיס החלטה שיפוטית, כמעט אפס מהם מגיעים אלינו ליציאה מרצון". בשנתיים וחצי האחרונות עזבו כ-8,500 אריתראים, בעיקר בשל חוסר מעמד חוקי. עם זאת, השנה מיצתה הרשות את תקציב היציאה מרצון, מה שעלול לעכב את התהליך.
סנ"צ אביטל הזהיר מפני אתגר משמעותי נוסף: "הבעיה היותר גדולה היא נערים בני 15-18, שמגיעים לגיל 18, הם לא רוצים למכור ירקות כמו הוריהם, ומי שמנצל את זה שהם לא מתגייסים אלו משפחות הפשע". לדבריו, בתקופה האחרונה נעצרו עשרות צעירים בעבירות חמורות של שוד, סחר בסמים וסחיטות גם בחולון, בת ים ובני ברק. הוא גם גילה כי פשיעת הזרים מהווה כיום 13% מסך כל התיקים בתחנה, לעומת 14%-16% בעבר. עם זאת, הוא הדגיש כי "הענישה לא מרתיעה", עבריינים שפורצים לרכבים מקבלים חצי שנה או 8 חודשים, וכשיש לחץ בשירות בתי הסוהר הם הראשונים להשתחרר מנהלית.
אביטל חשף בעיה טכנית חמורה: "אריתראי שמבצע עבירה מקבל מספר זהות פיקטיבי מהמשטרה, וכך בכל מערכת שהוא פוגש – חינוך, רפואה וכו' כך שהוא לא קיים במערכות וזה יוצר נורמת ציות נמוכה". עו"ד נעם כאהן מרשות האוכלוסין הסביר כי "חוק ביומטרי לזרים אמור לפתור את בעיות הזיהוי", אך הדגיש כי המהלך לוקח זמן ו"מרשם האוכלוסין הוא סוג של קודש קודשים כי הוא אמור לשקף את האוכלוסייה בישראל".
לדברי שפי פז, המדיניות של מניעת מתן מעמד חוקי מוכיחה את עצמה: "הם מרגישים שאין להם פה עתיד, והם עוזבים". היא הזכירה כי "ברגע שנתנו לסודנים מעמד ארעי, הם הפסיקו לעזוב. זה קלאסי". פז ציינה כי יש "כמה שלא מוותרים" ושהם "לא מאמינים יותר מדי להבטחות", אך הביעה אמונה בתהליך החקיקתי הנוכחי: "במקרה הספציפי של הסיור של היום והחוק של היום, אני כן מאמינה בו, כי הייתי שותפה לכל ההליך הזה".
