ספק אם ההסכם של קונגו עם ברצלונה או מילאן יוביל לעלייה בתיירות למדינה מוכת המאבקים המזוינים והפשע – אבל ההסכמים האלה, כביכול, בעלי תפקיד אחר. כמובן.
בקונגו, למשל, אומרים שההסכם עם מילאן יחזק את הקשר לאיטליה (איטליה החליטה להשקיע כ-5.5 מיליארד יורו ב"חיזוק הקשרים הכלכליים עם אפריקה"). ב"אקונומיסט" טוענים שבקונגו בחרו במילאן גם בגלל שמדובר בקבוצה בבעלות אמריקאית, מה שיעזור לה – אולי – לחזק את הקשרים עם דונלד טראמפ.
ועדיין, הסכם בשווי 14 מיליון יורו כאשר כל תקציב משרד התיירות של קונגו עומד על פחות מ-16 מיליון יורו וההכנסות של מילאן עומדות על יותר מ-450 מיליון יורו… ובכן, כנראה שיש השקעות יותר חכמות יותר מזה. הייתם מציעים 14 מיליון יורו מזומן לדונלד טראמפ והייתם מקבלים אוזן קשבת לכל מה שתרצו.
אבל, כאמור, אם רואנדה יכולה להוציא כ-10 מיליון יורו על הסכם חסות עם ארסנל, אז גם קונגו יכולה. והיא תיתן חסות לברצלונה! ואם, על הדרך, קונגו יכולה להגיד שחלק מהכסף הזה יחזור למדינה כהשקעה מינימלית של קבוצות הכדורגל באקדמיות ו"שורשי המשחק" במדינה האפריקאית – בכלל שווה.
