בעוד העולם ממתין בדריכות להתפתחויות במזרח התיכון, עולות שאלות קשות על עתידה של מדינת לבנון, כמו גם על האפשרות לפעולה צבאית אמריקנית-ישראלית נגד ארגון הטרור חיזבאללה. בין איומים על פירוק הנשק למשא ומתן סמוי עם איראן, המציאות הגיאופוליטית באזור הופכת למורכבת יותר מתמיד.
האיום החדש: פעולה צבאית לפירוק נשק חיזבאללה
הלחץ הבינלאומי על לבנון מתגבר. ארצות הברית וישראל עשויות להוציא לפועל, על פי דיווחים זרים, פעולה צבאית גדולה שמטרתה לכפות על חיזבאללה והממשלה הלבנונית פירוק מלא של נשק מהארגון. אולם נותרת אי ואות גדולה, כאשר וושינגטון מנהלת במקביל משא ומתן עם טהראן, תוך הפעלת לחץ דיפלומטי על ביירות.
האכזבה הלבנונית מאיראן
המלחמה האחרונה הותירה צלקות עמוקות בתודעה הלבנונית. מה שבעבר נחשב "ערבות" ללבנון הפך לקללה, כאשר ישראל הרסה חלקים נרחבים בפרברים הדרומיים, בעלבק ובבקעה המערבית. בעיני הלבנונים, הנזקים הללו אינם ניתנים להשוואה ביחס למה שנורה נגד ישראל, עד כדי כך שחלק מהלבנונים החלו לפקפק בעצם קיומו של נשק תגמול אפקטיבי בידי הארגון.
בקרב הציבור הלבנוני קיימות שאלות רבות ואפילו רצון להוכחות כלפי איראן, בנוגע לדרך בה נעשה שימוש בנשק. התוצאות ההרסניות בלבנון של המלחמה האחרונה מעוררות ספקות עמוקים לגבי האסטרטגיה האיראנית, בקרב תומכי המשטר.
החשש מ"המודל הסורי"
מקור איראני בכיר חושף לכלי התקשורת "אלנשרה", את הדינמיקה הפנימית בטהראן ומזהיר מפני תרחיש קטסטרופלי. לדבריו, כאשר התרחש "מבול אל-אקצא", "גורמים מסוימים הודיעו לאיראן שלראש הממשלה הישראלי, בנימין נתניהו, היו תוכניות להרחבת המלחמה, ומכאן היא לא רצתה להתערב ולתת לו עילה לעשות זאת".
אולם המקרה הלבנוני שונה. למרות כל ההתקפות הישראליות והתנקשויות בפיקוד חיזבאללה, "איראן לא התערבה כי המזכיר הכללי של חיזבאללה באותה עת, חסן נסראללה, התנגד לכך בתוקף".
האיראנים חוששים שאם לבנון תכנע ללחץ ותפרק את חיזבאללה מנשקו, "המודל הסורי יחזור על עצמו בלבנון, ולכן ישראל תפלוש בהכרח למדינה". אומר המקור ומזכיר את הדוגמה הסורית: "למרות חולשת משטר בשאר אל-אסד, הייתה החלטה 1974 שווסתה את היחסים עם ישראל, וכאשר הוא נפל ואחמד אל-שראע עלה לשלטון, מה קרה? ישראל חצתה מעבר לכיבוש הגולן והחלה להפציץ ולהרוס את סוריה".
הצבא הלבנוני: חזק בנאומים, חלש בציוד
המקור האיראני מבקר בחריפות את הגישה המערבית כלפי הצבא הלבנוני: "הם מדברים על פירוק נשק המפלגה ועל תפקיד הצבא אבל לא נותנים לו כדור, ואפילו לא מקבלים תרומות נשק מכל גורם שהוא, בעוד הרפובליקה האיסלאמית הציעה לספק לו את מה שהוא צריך, והעניין הזה נתקל בדחייה מוחלטת".
המשא ומתן הסמוי: האמת מאחורי הקלעים
בעוד שהתקשורת הבינלאומית מדווחת על משא ומתן רחב בין וושינגטון לטהראן, המציאות מורכבת יותר. המקור האיראני מכחיש בתוקף דיווחים על הסכם מקיף הכולל. "הפסקת העשרת אורניום, הפסקת הפעילות הגרעינית, ופירוק מה שמכונה 'זרועותיה' של איראן באזור", הוא אומר.
"המגעים מוגבלים לדיון בנושא הגרעיני בלבד, שום דבר אחר", הוא מדגיש ומוסיף כי "באשר לעניין אפס ההעשרה, הוא נדחה על הסף על ידי הצד האיראני".
ההיסטוריה של המגעים מורכבת: "פגישה ישירה התרחשה בין שתי המדינות בתקופתו של הנשיא לשעבר ברק אובמה, ולאחר מכן המגעים עברו להיות עקיפים דרך מתווך בעומאן", הוא אומר. כיום, המקור מעריך כי "האפשרות להמשיך את המגעים או לא אינה ודאית ב-50 אחוז".
