החופש הגדול הוא הזדמנות ללמד את הילדים על התנהלות כלכלית חכמה

"בחופש הגדול ההוצאות של ילדים ושל בני נוער גדלות משמעותית. אין מסגרת לימודית ויש יותר זמן פנוי שבו הם יוצאים, מבלים ומוציאים כסף. הם גם נמצאים יותר זמן ברשתות החברתיות, שבהן המשפיענים מנסים למכור להם כל מיני דברים", אמרה שרון לוין, מנהלת ההסברה של ארגון פעמונים, שמדריך ומלווה משפחות בהתנהלות כלכלית נבונה.

היא הוסיפה: “אל לנו לשכוח שכיום, בעידן יוקר המחיה, הכול עולה יותר – גם בילויים שפעם נחשבו זולים ופשוטים. כמו כן, התקופה המורכבת הזו, תקופת מלחמה, תורמת לריבוי קניות רגשיות – שהן סוג של פיצוי, גם בקרב הורים וגם בקרב ילדים".

תלמידי החינוך העל-יסודי יסיימו ביום שישי הבא (20 ביוני) את שנת הלימודים ויצאו לחופשת הקיץ. בסוף החודש יצטרפו אליהם גם תלמידי היסודי. רגע לפני שזה קורה, יש חשיבות, לדברי לוין, להדרכת הילדים והנוער לגבי התנהלות כלכלית.

“זה האתגר המרכזי של הורים לקראת החופשה, אבל בדרך כלל הם לא מדברים על הנושא בבית", היא אמרה. “שיח לגבי כסף והדרכה בנושא כמעט ולא קיימים. פעמים רבות הורים אומרים ‘אין לי', אבל בעצם לא מדריכים ולא מנחים את הילדים מה כן צריך לעשות, ואיך לנהל את זה נכון".

פעמים רבות גם ההורים עצמם מתקשים לנהל את התקציב שלהם.
“זה חלק מהעניין, בגלל זה גם חלק מההורים לא רוצים לדבר על הנושא וגם לא מהווים דוגמה אישית. אומרים ‘אין לי, אין לי', אבל חוזרים הביתה עם הרבה שקיות, או שפתאום מגיעות הביתה הרבה חבילות שהזמינו. מצד שני, בני נוער רבים שרואים התנהלות לא נכונה של ההורים רוצים דווקא להתנהל הפוך מהם.

"בכל אופן, ככל שהורים ידברו על הנושא יותר בבית, יציבו גבולות וילמדו ביחד איך להתנהל, אז בהחלט ההתנהלות הכלכלית תהיה טובה יותר לכל הצדדים. החופש הגדול זו הזדמנות נפלאה לחינוך פיננסי. הורים, אגב, גם יכולים להזמין דרך מכללת פעמונים לחופשת הקיץ סדנאות ייעודיות קבוצתיות לחינוך פיננסי לילדים ונוער מכיתות ד'-י"ב".

בונים תקציב

“חינוך פיננסי נמצא באווירה המשפחתית ובערכים המשפחתיים. ילדים סופגים את ההתנהלות הפיננסית של ההורים מגיל אפס, עוד לפני שמתחילים לדבר על זה", אמרה יעל טוקר, מדריכת הורים מוסמכת ומרצה מטעם המרכז לצמיחה פיננסית של בנק הפועלים.

באתר המרכז קיימת קטגוריה ייעודית בנושא חינוך פיננסי לילדים, והתוכן – כתבות וסרטונים – פתוח לציבור הרחב ללא עלות, מתוך החזון להנגיש את הידע והכלים ובכך לשפר את ההתנהלות הפיננסית בישראל. “חינוך פיננסי הוא תהליך, הוא לא שיעור חד-פעמי", הדגישה טוקר. “ככל שמתחילים מוקדם להיות מודעים לשפה שלנו בבית, כך גם הילד יגדל להיות מבוגר אחראי ובעל כלים פיננסיים טובים".

לקראת החופש הגדול טוקר המליצה לא לתת לילד לקבוע את מסגרת התקציב שלו, אבל כן לשתף אותו בתהליך. “הטיפ שלי הוא לא לשאול ‘כמה אתה חושב שתוציא היום?', אלא לתת בחירה חופשית בתוך גבולות ברורים. למשל בכיתות ה'-ו', כשילדים מתחילים יותר להסתובב לבד, אפשר לשבת עם הילדים, לחשוב מולם ולתת כמה דוגמאות של עלויות. למשל כמה עולה סרט, כמה עולה פיצה או ארוחה, כמה עולה חולצה וכדומה. לתת פחות או יותר דוגמאות לכמה עולים מוצרים מקטגוריות שונות, לתכנן תקציב שהוא סביר לטעמנו, והילד יכול להחליט מה הוא קונה בתקציב הזה".

האתגר הגדול של רוב ההורים, הבהירה טוקר, הוא לעמוד בגבולות שהצבנו. “למשל במצב שבו הילד כבר בזבז יותר מדי, ואז הגיע לפיצה עם חברים ורואה שנגמר לו הכסף. הוא מתקשר להורה, בוכה ומבקש: ‘תנו לי את האשראי', ואז אנחנו בבעיה. הלב יוצא אל הילד, אבל אנחנו גם רוצים ללמד אותו שכסף מתישהו נגמר".

מה באמת עושים במקרה כזה?
טוקר: “צריך להיות ברורים בתיאום ציפיות, להבהיר לילד ש'קח בחשבון שזה הכסף שלך היום לבזבוזים'. זה עניין של גבולות ושל סמכות הורית".
“להורים יש פעמים רבות קושי לעמוד מול הלחץ של בני הנוער, מול אמירות כגון ‘אני רוצה לקנות, אני רוצה לצאת, תני לי כסף'", הוסיפה לוין. “פעמים רבות ההורים אומרים ‘אין לי', אבל בלי להסביר; או שהם נכנעים ונותנים כסף שהוא מעל היכולת שלהם".  

בנוסף להתנהלות עצמה ולעמידה אל מול הלחצים, נשאלת גם השאלה מהו האופן המומלץ שבו הורים ייתנו כסף לילדיהם: האם במזומן, בכרטיס נטען, באפליקציות שונות? וגם באיזו תדירות יעבירו את הכסף?
“לא בטוח שלשאלות האלה יש תשובה אחת נכונה", אמרה לוין. “ב'פעמונים', למשל, אנחנו ממליצים לתת לילדים דמי כיס כבר מכיתה א', אחת לשבוע סכום קבוע, ביום קבוע, כמו משכורת. זה צריך להיות מתוך התקציב המשפחתי, לפי היכולת של המשפחה, וההורים צריכים להחליט מהו הסכום ומה הוא כולל או לא כולל. בדרך כלל משפחות מגדילות את הסכום בחופש הגדול, אבל זה כמובן תלוי בתקציב המשפחתי, כי גם ככה כלל ההוצאות שלנו בחופש הגדול עולה".

לגבי אופן התשלום, הוסיפה לוין, “כל אחת מהשיטות לגיטימית, צריך רק שהורים ידברו עליהן עם הילדים ויסבירו. יכול להיות שהשיטה של כרטיס נטען עובדת מצוין, ויכול להיות שיש ילדים, בטח בגילים הצעירים יותר, שעדיף שיעבדו עם מזומן וילמדו מה זה חשבון ומה זה עודף. מה שכן, לא הייתי ממליצה לשים את כרטיס האשראי של ההורה בטלפון של הילד, אפילו שאני יודעת שהורים עושים זאת. ואם כבר זה נעשה, אז לפחות שהורים ישימו גבולות ויעקבו אחרי ההוצאות, כדי שילדים יבינו שכסף לא גדל על עצים".

“בגיל החטיבה, בכיתות ז' ומעלה, הייתי ממליצה על אמצעי תשלום כמו כרטיס נטען או אפליקציות שונות בסכום מוגבל, גם כדי שלא נצטרך להתעסק עם מזומן וגם כדי שנוכל לראות על מה הילד מוציא", אמרה טוקר. “כמו כן, אם רוצים לעורר בילד מוטיבציה לחינוך פיננסי, לא שמים דגש על איפה הוא בזבז וכמה בזבז. שיח ביקורתי לא יתרום. השיח צריך להיות מעצים, למשל לשבח את הילד על דברים שהוא כן הצליח להתאפק לגביהם".

שולטים במסגרת

כאמור, אחד הפתרונות עבור בני נוער הם כרטיסים נטענים (עלות הנפקה ועמלת טעינת כרטיס נטען יכולה להשתנות בין גופים שונים). “יש עונתיות בכרטיסים נטענים, בעיקר סביב תקופות של נסיעות לחו"ל – פסח וחגי תשרי. גם בחופש הגדול אנחנו בהחלט מרגישים עלייה ברכישת הכרטיסים הנטענים על ידי הורים לבני הנוער, בתור מתנת סיום לימודים או כחלק מההיערכות להתנהלות עצמאית יותר של הילדים בחופשת הקיץ", אמרה מירב ספקטורובסקי, מנכ"לית דואר פיננסים.

לדבריה, “אנחנו גם עדים לכך שהעונתיות של השימוש בכרטיסים נטענים מצטמצמת, ואנשים ממשיכים להשתמש בהם לאורך כל השנה. השימוש בכרטיסים נטענים הולך וגדל, גם ברחבי העולם, כי להבדיל מכרטיס אשראי, זה מאפשר לך להוציא מה שיש ולא מה שאין. אין לך תחושת עושר מזויפת ולומדים להתנהל עם תקציב.

"ואילו בנוגע לבני נוער, כשנותנים להם כסף מזומן אין להורה שום ידיעה על מה באמת שולם הכסף. לעומת זאת, בכרטיס נטען ההורה יודע בדיוק לאן הלך הכסף, וגם בכל רגע נתון יכול להטעין לילד כסף נוסף. כרטיסים נטענים הם גם התחלה של חינוך לאוריינות פיננסית".

סכומי הכסף שהורים מקצים לילדיהם בחופש הגדול משתנים ממשפחה למשפחה. “זה תלוי בהשקפת ההורה ובסביבה התרבותית שבה הוא נמצא", אמרה טוקר. “בגילֵי יסודי הורים יותר נוטים לאחד כוחות וליישר קו. בגיל ההתבגרות כל אחד עושה זאת מול הילד שלו ונותן תקציב אחר. אבל אם הילד חש מתוסכל, מרגיש שמקבל פחות מחברים, בואו נקשיב לו וננסה לשמור על גמישות מחשבתית, כמובן בהתאם ליכולות שלנו".

“כשמדברים על סכומים אין החלטה אחת נכונה, וצריך להתייחס לכמה גורמים", אמר דודי גרשון, פרופ' במחלקה למימון ובנקאות בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים, והיזם של אפליקציית KashCash, המאפשרת העברת כסף מזומן בין אנשים או תשלום במזומן באופן דיגיטלי בחנויות.

הפרמטר הראשון, ציין גרשון, הוא מצבה הכלכלי של המשפחה. “אם מדובר במשפחה עם מעט אמצעים אז צריך לעבוד מול תקציב ולהחליט מראש איזה סכום נראה להורים סביר, ובהתאם לכך לתת הקצבה שבועית וזהו. אם למשפחה אין בעיות כספיות והמטרה היא יותר חינוכית, אז גם במקרה הזה כדאי להחליט על איזשהו סכום, אבל שיהיה אולי בהתאמה למה שחבריו של הילד מוציאים.

"ויש פרמטר נוסף: הילד עצמו – אם למשל הוא אחראי או פזרן. יש ילדים מאוד אחראיים מהבחינה הזו, שמבקשים מההורים כסף רק כשהם באמת צריכים. מצד שני, יש הורים שמרגישים שהילדים שלהם יותר פזרניים. לגביהם נכון יותר להקצות סכום מסוים ולתת להם להתנהל במסגרת הזו".

כך או כך, גרשון רואה יתרון גדול בהתנהלות המתבססת על שיטת המזומן. KashCash, למשל, מאפשרת לציבור למשוך כסף מחשבון העו"ש לאפליקציה בכל שעה (כאילו משכנו מזומן מהכספומט). כמו כן, ניתן להגדיר באפליקציה “קבוצת משפחה", להעביר כסף בין הורים לילדים, להגדיר דמי כיס וגם לפקח על הרכישות.

“קודם כול, לאפליקציה אין מגבלת גיל. היא פתוחה לכל מי שיש לו טלפון", הסביר גרשון. “כמו כן, היתרון הגדול הוא שמדובר באמצעי תשלום עם בקרה מלאה. ההורים תמיד יודעים מה הילד קונה, וגם בכל שנייה, אם הילד פתאום נתקע בלי כסף הם יכולים להעביר לו".

לדבריו, אחד היתרונות הבולטים הנוספים של האפליקציה הוא שליטה בתקציב. “בעקבות המלחמה המצב הכלכלי של האנשים מורע. ידוע שבסיטואציות כאלה אנשים חוזרים להשתמש במזומן", הוא אומר. “משפחות רבות רואות בקנייה במזומן אמצעי שליטה על הוצאות, לעומת השימוש באשראי. אנחנו עכשיו בתקופה קשה. האפליקציה יכולה לסייע להגדיר מראש תקציב לקיץ ולא לחרוג ממנו. בקיץ, אגב, גם נעשה כל מיני מבצעים לילדים, קופונים ומתנות, כדי לייצר איזשהו בונוס לתקציב שהם מקבלים מההורים".

מדי שנה בני נוער רבים יוצאים לעבוד בחופש הגדול, מה שמקנה להם בין היתר תחושת עצמאות. לדברי לוין, לא מומלץ להתנות מתן כסף בקיץ לדרישה שבני הנוער יעבדו, “כמו שלא מתנים דמי כיס בכך שילדים יעשו עבודות בבית, ינקו את החדר וכדומה. אולי רק אפשר לדרבן בתור בונוס, כלומר ‘אם תלך לעבוד, אוסיף למה שאתה מקבל'", היא אמרה.

“אם בן הנוער עובד בקיץ בהחלט כדאי לפתוח לו חשבון בנק, בהסכמת ובליווי ההורים כמובן", הוסיפה טוקר. “בגיל ההתבגרות זו חוויה מעצימה, זה צעד חשוב בלמידה פיננסית. זה מלמד אחריות, ניהול כספים והתנהלות מול מוסדות פיננסיים. זה להבין מהם דמי ניהול, איך בודקים תנועות בחשבון, מה זו ריבית. מובן שאם זה לא מעניין עדיין את הילד אז לא חייבים".

לסיום, ללוין יש טיפ חשוב נוסף להורים לקראת החופש הגדול: “בעידן ה-AI אנחנו רואים בתקופה האחרונה הרבה הונאות ברשת", היא אמרה. “יש סרטונים מזויפים של ידוענים שממש מטרגטים אליהם את בני הנוער, על מנת לפתות אותם להוציא כסף. בני הנוער מבלים בחופש שעות ארוכות ברשתות חברתיות, ואין להם מספיק ניסיון בכך. הורים צריכים לשים לב לדבר הזה ולדבר על הנושא בבית, כדי להיזהר מהונאות ומעוקצים".