מאחורי "החברים והשכנים שלך" עומד ג'ונתן טרופר, יוצר "באנשי" האדירה. הקסם של "באנשי" היה בפשטות שלה: סודות אפלים שמגיעים לעיירה קטנה ומנומנמת, ומעוררים מתחים פנימיים, מערערים מוסכמות ומערכות יחסים, דמויות שהופכות את החוק להמלצה במקרה הטוב או פשוט לוקחים אותו לידיהן. מתחת לאלימות הפוטוגנית והסקס הפוטוגני, "באנשי" שיחקה בין שתי משפחות: זו שנשדדה מהגיבור שלה והחלופית שיצר לעצמו כדי להשיג אותה חזרה. אלה היו גם הדמויות שעשו אותה למותחת, נוגעת ללב ואפקטיבית.
ב"החברים והשכנים שלך" הסטייל והדיאלוגים של טרופר עולים כמה רמות, אבל הפשטות נותרת בעיניה במובן הטוב של המילה. קופ היה שבוי במידה רבה בתוך החלום האמריקאי, וכשהתעורר ממנו בחבטה גילה שהוא בכלל בז לו: לאנשים החלולים עם השיחות החלולות בתוך האירועים המוגזמים, שמגלמים לרוב דמויות שלא משקפות את מי שהם באמת. זאת לא תובנת המאה מן הסתם, אינספור יצירות עסקו בסוגיה הזאת וחלקן עשו את זה בצורה טובה הרבה יותר – אלא ש"החברים והשכנים שלך" לא שואפת להיות "יורשים", היא פשוט באה ליהנות.
חלק מההנאה הזאת היא כאמור לראות את האם חוזר לדמות א-לה דרייפר, אבל בסגנון שונה. במקום לדבוק ביוקרה ובעושר כאילו חייו תלויים בכך, דווקא הפלירטוט שלו עם הצד השני עושה את העבודה: עוזרת בית עם יצר הישרדות, מבריחה קשוחה של סחורות גנובות ודמויות מפוקפקות אחרות. כולן מציבות אותו בסכנה, אבל גם מאפשרות לו במובן מסוים לחיות כמו שלא הצליח מעולם. ניכר שהאם נהנה מההפוך על הפוך הזה, והמשחק שלו כאן מצליח להיות רב שכבתי: כזה שקורץ לכל מי שמזהה את המניירות הקטנות של דון דרייפר, אבל מצליח להיות גם מבדר בפני עצמו עבור מי שמעולם לא צפה ב"מד מן".
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
