12
אחת הסיבות המרכזיות לגידול בהוצאה היא הוצאות הביטחון, שהגיעו ל-168 מיליארד שקל (8.4% תוצר), לעומת 98 מיליארד שקל (5.2% תוצר) בשנה הקודמת. העלייה משויכת לעלויות מילואים, שכר, רכש, תפעול ובניין הכוח הביטחוני. מנגד, הוצאות המשרדים האזרחיים (כולל תשלומי ריבית וביטוח לאומי) הסתכמו ב-410.3 מיליארד שקל – עלייה קלה לעומת 381.7 מיליארד ב-2023.
הביטוח הלאומי שילם 146 מיליארד שקל בגמלאות – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת – בעיקר בשל גידול בקצבאות זקנה, נכות, סיעוד, ומענקים בעקבות המלחמה.
כדי לממן את הגירעון, המדינה גייסה חוב בשווי 278 מיליארד שקל. החוב הממשלתי זינק ל-1,329 מיליארד שקל לעומת 1,127 מיליארד בשנה הקודמת – עלייה של כמעט 18%. יחס החוב לתוצר עלה ל-66.5% לעומת 60% בלבד אשתקד. סך הוצאות הריבית הגיע ל-50.2 מיליארד שקל.
