רגע לפני שהכול התלקח, שון לוי כבר הייתה עם כרטיס טיסה ביד. יממה לפני פרוץ המלחמה עם איראן, היא הייתה אמורה לטוס לניו יורק, שם היא מתגוררת בשבע השנים האחרונות, וחיה על הקו בין ביקורים בישראל לצילומים ביעדים אקזוטיים. אבא שלה, שזה עתה חזר מארה"ב, הציע: "אולי תדחי ביום?". היא הקשיבה, וכך מצאה את עצמה אחת הדוגמניות הישראליות המבוקשות בעולם, תקועה ל־12 ימים בוור-זון. אבל מה כבר יכול להשתבש?
באותו יום שישי ה-13, בזמן שהייתה בסופר וקנתה מצרכים לממ"ד לקראת מטח הטילים הראשון, קיבלה לוי טלפון בהול ונרגש מהסוכנת שלה באירופה: "מאדאם פיגארו רוצים אותך לשער. מתי הכי מוקדם תוכלי להגיע לפריז?". עם התמימות ובעיקר עם אי הוודאות של לפני שבועיים, ענתה לה שון: "תשמעי, נראה מה קורה, יש מצב שביום ראשון כבר אוכל לצאת מפה".
אז יום ראשון לא קרה, וגם לא יום ראשון שאחריו. שון קיבלה הנחייה "צריכים אותך כאן ביום שני", אבל הבריחה הגדולה לאתונה התקיימה רק לאחר הפסקת האש. "חשבתי לעצמי 'מתי לעזאזל הייתה דוגמנית תחת מתקפת טילים איראנית שמבטלים לה שער!? ובכלל, כל השבוע וחצי הרגישו כמו טירלול אחד גדול".
