ממשלת נתניהו נמצאת במשבר. במצב הפוליטי הנוכחי, השאלה העיקרית היא לא איזה משבר יש לנתניהו על הראש, אלא איזה יותר מסוכן לו. שני המשברים העיקריים אלה חוק הגיוס ועסקת חטופים שתביא לעצירת המלחמה.
למרות הכותרות הרבות שתופסות המפלגות החרדיות, הם לא יהיו אלה שיפילו את הממשלה בטווח הזמן המיידי. דרישת החרדים לחוק גיוס הביאה להחלפת יושב ראש ועדת חוץ וביטחון. במקום יולי אדלשטיין יושב שם כעת בועז ביסמוט, והוא מעוניין להעביר חוק גיוס אפקטיבי – אבל גם חשוב לו להקשיב לחרדים באמת.
החרדים מבינים שבכל ממשלה אחרת, הסיכוי שלהם לקבל נוסח כמו זה שבועז ביסמוט יכול לגבש – הוא אפסי. ביסמוט כבר קיים דיון על חוק הגיוס בוועדה בראשותו. מי שראה את הדיון הזה, הבין שביסמוט בא לעבוד ברצינות. בסיעות החרדיות מבינים שכדאי להם להמתין לנוסח של ביסמוט – שבוודאי יהיה טוב להם יותר מהנוסח של אדלשטיין.
למרות הודעות הפרישה מהקואליציה ומהממשלה, בפועל משרדי הממשלה נשמרים לחרדים ובוועדות הכנסת יש שליטה חלקית מאחורי הקלעים. למרות המשבר הקואליציוני והפרישה על פני השטח, החרדים ממשיכים להיות חלק מגוש נתניהו בפועל.
הדאגה של נתניהו צריכה להיות מופנית לאפיק אחר, מיידי יותר. השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' כבר החליטו שאם נתניהו יתקדם לעסקה חלקית מול חמאס, הם יפרשו מהממשלה. לטענת מקורבים לשניים, לא מדובר באיום – אלא באזעקת אמת.
במידה ונתניהו יחליט ללכת על עסקה חלקית, הוא צריך לקחת בחשבון כי ישנה סבירות גבוהה מאוד שהוא ימצא את עצמו בלי ממשלה מהר מאוד – כאשר מי שיישאר בפועל בממשלה אלה רק שרי הליכוד. שלטון של מפלגה אחת, זה אף פעם לא נראה טוב. אין לזה ריח של דמוקרטיה.
אבל למרות הכל, גם אם בן גביר וסמוטריץ' יפרשו מהממשלה ומהקואליציה, הסיכוי שהם יחברו אל השמאל בכדי לפזר את הכנסת וללכת לבחירות הוא קלוש במצב כזה. ייתכן ועוצמה יהודית, הציונות הדתית, יהדות התורה וש"ס יחברו ביחד בכדי לכפות תאריך בחירות מוסכם על הליכוד. כך או אחרת, הדרך היחידה שהממשלה תיפול היא אם הכנסת תתפזר. אף אחת מארבע המפלגות שמהוות איום על נתניהו בתוך הגוש לא תצביע בעד אי אמון בממשלה – כיוון שזה מה שיעלה את השמאל לשלטון.
