סטיב גודמן היה אחד מאותם אנשים שנולדו עם מוזיקה בדם. ילד יהודי משיקגו, בן למשפחה מהמעמד הבינוני, שנולד ב-1948 וגדל כשהגיטרה היא חלק בלתי נפרד ממנו. הופעת הבכורה שלו מול קהל הייתה דווקא בבית הכנסת "בית ישראל" בשכונת אלבני פארק – שם שימש כסולן במקהלה המקומית.
את שנות הקריירה הראשונות ליווה רצף של הצלחות קטנות – כמה שירים שקיבלו אהדה, הופעה לצד כריס כריסטופרסון, וגם היכרות חשובה עם פול אנקה שפתח לו דלתות בניו יורק. אבל הדלתות נפתחו לאט מדי, והפריצה הגדולה עדיין לא הגיעה.
הכל השתנה בזכות נסיעה אחת ברכבת. גודמן, שצפה מהחלון בערי הדרום חולפות מולו, כתב בו במקום שיר בשם "City Of New Orleans". המפגש שהפך את השיר להיסטוריה התרחש בשנת 1972, בפאב קטן בשיקגו בשם. גודמן הצעיר הבחין בקהל בארלו גאת'רי – אייקון פולק וקאנטרי שכבר אז היה אגדה (ובנו של אגדה נוספת, זמר הפולק וודי גאת'רי). הוא התקרב אליו וביקש לשיר לו משהו. גאת'רי, שכבר התרגל למעריצים נלהבים, הסכים לשמוע רק בתנאי כפול: שגודמן יקנה לו בירה, ושיש לו זמן לשיר בדיוק עד שהכוס תתרוקן.
גודמן התיישב, ניגן את "City of New Orleans" (שהוא הקליט כבר ב-1971) והשיר מילא את החדר. גאת'רי הקשיב עד הטיפה האחרונה – ואז לקח את השיר איתו. זמן קצר אחר כך הקליט אותו, והפך אותו ללהיט ענק ברחבי העולם. כך, בזכות כוס בירה אחת ולחן נצחי, גודמן הפך מאלמוני לאחד הכותבים הבולטים של דורו. השיר זכה לגרסאות בינלאומיות רבות, בהן של גודמן בעצמו, ווילי נלסון, ג'ון דנבר, ג'וני קש ואפילו ג'ו דאסן הצרפתי.
כמו כן, זכה לגרסה עברית מאוד מפורסמת שהקליט יהורם גאון בשנת 1977 כשיר הנושא מאלבומו – "שלום לך ארץ נהדרת", שיר פטריוטי ארצישראלי שאת מילותיו העבריות כתב אילן גולדהירש. נהוג לחשוב שזו הגרסה העברית היחידה לשיר, אך הארכיון מראה כי כבר בשנת 1974 הוקלטה גרסה עברית ראשונה לשיר: אבי טולדנו, שנחשף אל הביצוע של גאת'רי וביקש מידידו, הפזמונאי אבי קורן, לכתוב גרסה עברית על נווד.
גרסתו של טולדנו, שנקראת "השיר הארוך", מופיעה בתקליטו "סתם בן-אדם", והיא שומרת על אווירת הקאנטרי הכפרי, ובה הוא שר: "שלום לך עיירה נידחת". את גרסתו זו הקליט טולדנו באולפני "טריטון" בתל אביב בעיבוד של יעקב נגר. גרסה זו לא הצליחה, אך שלוש שנים לאחר מכן, כאמור, עם מילים אחרות של גולדהירש, שנושאות את המאזין למסע אל נופיה של הארץ – הפך השיר לקלאסיקה.