משימת ה"פריז" ממשיכה, אבל הפעם היחסים כבר לא קפואים. ההפקה משתמשת בה כדי לקדם נרטיבים. למשל – שתי חקייניות נכנסות ועושות מופע שמבוסס כולו על תרצה. ברור לגמרי שההפקה רוצה להפוך אותה לדמות מרכזית.
לא בטוח שזה עובד – תרצה לא מספיק מעניינת במשחק עצמו. האהדה כלפיה מגיעה בעיקר מהחוץ: רקע צבאי, דימוי ממלכתי, ותמיכת ״צבא האמת״. אבל בבית היא די חסרת נרטיב, חוץ מלהיות דלוקה על ארז איסקוב.
בהמשך – רגע מתוק על אמת: ילדים נכנסים לבית ומבקשים חתימות מהדיירים. שני ילדים מבקשים משאול ודרור, ילדה מאלאיה. זה מרגש, אבל גם חושף רגישות: אלאיה לא מחבקת את הילדה, אחר כך מתמוטטת בבכי, ומבינה שהייתה ממש אפטית, ואומרת שזה לא מובן מאליו שילדה אוהבת אישה שעברה תהליך כמו שלה. רגע כן ומטלטל.
דרור מציין בצדק שהמשימה לא עומדת להצליח. האח הגדול מודיע לדיירים שהם עברו את כמות ההפרות המותרת (148 במקום 70), והם יקבלו תקציב נמוך במיוחד. שיאני ההפרות: מאי וארז.
הפעם הראשונה שהזלתי דמעות העונה הייתה למרבה ההפתעה בגלל שלקה, שבפרק הזה פגשה את אמא שלה. הן לא היו בקשר קרוב, שלקה מספרת שלא הרגישה שאמא שלה גאה בה אף פעם. ועכשיו, כמו קסם, אמא שלה נכנסת, אומרת שהיא גאה בה, ושלּקה בוכה בלי הפסקה.
בחדר האח היא משתפת שזו הפעם הראשונה בחייה שהיא מרגישה בטוחה בעצמה. אחד הרגעים הכי חזקים של העונה. אתה מבין כמה חוסר קבלה שילד חווה נשאר בו כטראומה, וכמה עד היום הצורך שלה לרצות גובר עליה.
הקשרים בין הדיירים גם הם עוברים סגירה:
• אלאיה ומאי עושות שיחה, מתנצלות, מתחבקות, סוגרות פינה.
• שני ויובל יושבים בפינת העישון ולא מחליפים מילה. שתיקה כבדה. אבל בבוקר – הם מדברים, מתנשקים, רבים שוב, מתחבקים שוב. מערכת יחסים רגשית ולא יציבה, שחוזרת לאותם דפוסים. אני לא רואה את זה מחזיק. בפרק הזה לראשונה אחרי תקופה של שתיקה הייתה התקדמות, אבל מיד אחריה התחיל ריב נוסף. אני חייב להודות שזה מעט מייאש.
בינתיים, נתנאל רב עם מאי, רב עם יוסי, כועס על חלוקת סיגריות. הוא עסוק כל הזמן במאבק, ונראה שלא מבין איך זה מצטייר. בעיניי הוא נוכחות מאוד לא נעימה בבית. כל הזמן מחפש עימותים ומדונים.
גם הקשר בין שאול לאלאיה נסגר: הם מדברים על מה שהיה ביניהם. שאול טוען שהם היו מתנשקים אם הוא היה רוצה. אלאיה מזכירה לו שהוא אמר עליה שהיא “לא אישה להתחתן איתה”, ומבהירה שהיא לא שם יותר.
ואז מגיעה הפצצה ללב שלי. האח הגדול מודיע על ההדחה לדיירים. אין פרידה, אין תיק, אין מברשת שיניים – רק פיג’מה. המודח: שאול. (למזלו יש לו פיג׳מה יפה רצח!!!).
זה קצת אירוני ששאול עוזב במשימת ה"פריז", לאחר שלא קפא לשנייה בהדחה של אלאיה ולחץ על כפתור הסייב. אני חושב שהקהל עדיין כועס על ההחלטה הזו משום מה, ולכן שאול מצא את עצמו בבית אפילו לפני אלאיה.
אבל לדעתי שאול היה דייר מהמם, בזכותו גם קיבלנו כל כך הרבה נרטיבים מעניינים שלו ושל אלאיה יחד ובנפרד. אני מודה שעד עכשיו מערכת היחסים הבלתי אפשרית שרקמו בפריים טיים מרגשת אותי. ובזכות שאול וגם אלאיה כמובן נשברו המון מוסכמות. והלוואי וזה ימשיך!
ובנימה אישית, קהל יקר ואהוב, אפשר להתחיל להדיח אנשים משעממים שלא עושים כלום? ולא את אלו שבמרכז הנרטיב של הבית?!
