לעומת איסקוב, שהאגו טריפ שלו ניכר גם בתצלומי לוויין, מוגרבי רואה בעצמו מנהיג חנון ורחום – כזה שמחובר לעם ומנסה לרצות את האזרחים, סליחה, את הדיירים, ולא לרדות בהם. למעשה, כמו שבובליל – שמתנהל בשבועות האחרונים כמו צופה שצועק על הטלוויזיה רק שהספה שלו נמצאת במקרה בתוך הבית – אמר למוגרבי: "כולם רואים שהתחלת להרחיק את עצמך מהם" (איסקוב ושלקה). וזה נכון – מוגרבי, האיש שאפילו טפלון מרגיש כמו סטיקי רייס לידו, מזהה משהו שנוי במחלוקת ומתחיל לתפוס מרחק.
רגע לפני שנגיע לדיירים החדשים שנכנסו אתמול, נעצור להיפרד משאול, שעזב אותנו דווקא במשימת הפריז. וכך, בסגירת מעגל אירונית למדי, מי שעצר את המשחק כדי למנוע את ההדחה של אלאיה – נפרד מהבית מבלי שאף אחד ניגש להיפרד (וסורי אלאיה, את הדמעות והרטט בשפה אפילו הבנות שלי עושות בצורה יותר אמינה, והן בנות שלושה חודשים). שאול היה דייר שנוי במחלוקת שהתנהל בבית בצורה שהטריפה לא פעם את שאר הדיירים, והוא ניחן בכישרון נדיר למדי – להיות במקום הלא נכון, בזמן הלא נכון, במאה אחוז מהמקרים. ובכל זאת, בעונה שמובלת על ידי קבוצה קטנה מאוד של דיירים עם יותר מדי פרחי קיר, דווקא ההתנהלות של שאול בבית הכניסה עניין – כי היא הייתה לא צפויה וחסרת היגיון.
והנה זה קורה, ולזכות הפקת "האח הגדול" השנה חייבים להגיד שכמעט בדיוק בזמן. בעונות האחרונות הייתה לתוכנית נטייה לפספס עם הטיימינג של כניסת הדיירים השנייה אבל העונה זיהו שם בצדק את העזיבה של כמה דיירים דומיננטיים (מאור, לורן, שאול), ופחדו שנצטרך להעביר פרקים שמבוססים על שיחות של אנה, חן ונתנאל ("מה נראה לך שהשעה, אחי?" "וואלה, אחי, לא יודע"). ולכן הוזרם דם חדש – שבתקווה יצליח לפרק את מאזן הכוחות. ואם כבר לפרק מאזני כוחות – תכירו את מושיקו עג'מי.
