הוועדה לענייני ביקורת המדינה, בראשות חבר הכנסת מיקי לוי, התכנסה הבוקר (שני) לדיון מיוחד עם מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בנושא דוחות הביקורת על מלחמת חרבות ברזל. בדיון עלו שאלות מהותיות בנוגע לסמכויות הביקורת, לעיתוי שלה ולמעמדה ביחס לדרישה הציבורית להקמת ועדת חקירה ממלכתית.
ח"כ מיקי לוי פתח את הישיבה בהבעת עמדתו הברורה: "נוכח האסון הגדול שפקד אותנו באותה שבת שחורה, המלחמה הארוכה שאנחנו עדיין בעיצומה והשלכות האירועים הללו על אזרחי מדינת ישראל, אינם יכולים לעבור ללא חקירה משמעותית, בלתי אמצעית ובלתי מתפשרת. הכלי היחידי להשגת מטרות אלו הוא באמצעות ועדת חקירה ממלכתית".
בהמשך דבריו אמר יו"ר הוועדה: "רוב אזרחי מדינת ישראל דורשים תשובות. מגיעות להם התשובות. אך יותר מכך – הם מבקשים שהאחראים יתנו את הדין. ולשם כך – צריך לחקור… מכיוון שהממשלה מתחמקת מהקמת ועדת חקירה ממלכתית, אני סבור כי אין ראוי מכך שבית העם – הכנסת – באמצעות הוועדה לביקורת המדינה, יצביע על הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית… החוק מחייב אותי להמתין לדוחות מבקר המדינה על מנת שאוכל להתקדם בכיוון זה".
מבקר המדינה הציג בפני חברי הכנסת את פעילות משרדו מאז פרוץ הלחימה. לדבריו, הביקורת נערכת בהתאם למתווה שאושר עם שב"כ וצה"ל, וכוללת כבר כ-60 נושאים שונים הנבדקים על ידי כ-200 עובדים. "מהרגע הראשון פעלנו במרץ לקיים ביקורת על כלל הגופים ועל כלל הדרגים", הדגיש אנגלמן. הוא הזכיר את מכתבו לראש הממשלה בנובמבר 2023, את פתיחת הבדיקה המערכתית בינואר 2024, ואת ההתנגדויות המשפטיות שניסו למנוע את המשך הביקורת.
המבקר התייחס גם לעתירה לבג"ץ נגד סמכויותיו, והבהיר: "שופטי בג"ץ השיבו ליועמ"שית לממשלה ששאלת הסמכות אינה נמצאת על הפרק… גרוע מאוד אם מישהו ינסה להגביל את מבקר המדינה. יש לו עצמאות והוא חלק מהמארג הדמוקרטי של מדינת ישראל".
במהלך הישיבה נשמעו ביקורות נוקבות מצד כמה חברי כנסת. ח"כ יואב סגלוביץ טען: "יש חריגה מסמכות מבקר המדינה", והוסיף כי מדובר ב-“שיבוש אמיתי של אפשרות עתידית של ועדת חקירה ממלכתית”. ח"כ אלעזר שטרן הצטרף לדבריו: "יש כוונה גלויה וסמויה להתחמק מהקמת ועדת חקירה ממלכתית… דוחות מבקר המדינה באים לייתור את הקמת ועדת חקירה ממלכתית." גם ח"כ מירב בן ארי הביעה ספק לגבי יעילות הביקורת: "אין לדוח המבקר שיניים." ח"כ מאיר כהן העיר כי המבקר "בודק את הסוגיה הבטחונית על אף שאינו מורשה לכך לפי סעיף 2 לחוק מבקר המדינה".
יובל חיו, מנהל חטיבת ביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון, הבהיר בדיון כי עבודת הביקורת אינה באה להחליף ועדת חקירה ממלכתית: "חובת האמון הראשונה שלי היא כלפי הציבור… תיעוד, מסמכים, נתונים, עדויות – אם הם לא היו נאספים, כל ועדה שתוקם בהמשך לא תוכל להשיגם." חיו סיפר גם על התהליך שנעשה בעקבות אסון מירון, והדגיש: "כאשר נפתח אירוע מירון הוטלה עליי הבדיקה… ישבנו לפגישה עם הנשיאה לשעבר מרים נאור ז"ל… היא אמרה למבקר 'אתה תמשיך בפעולותיך ואני אמשיך את פעולתי. אין קשר'".
בהתייחסות לביקורת על מגע עם גופי ביטחון, חיו אמר: "אני יושב עם קצינים, עם שוטרים, ובעיקר עם קמ"נים של צה"ל… תהליכים אופרטיביים לכל דבר ועניין… אני אומר לכם – בכל פעולה שאני מבצע, אני יודע שאני משרת את הפעולה הזו – שירות שרק העתיד יוכל להעריך את ערכו".
בעניין פרוטוקולים וניהול מסמכים, חיו מסר כי "בעקבות שמועות בלבד – יצא מכתב אזהרה ללשכת ראש הממשלה – שחד משמעית קובע: אם מישהו ייגע בחומרים – הוא מבצע עבירה. עד כה, לא הונח בפנינו שום מידע על שינוי בפרוטוקולים".
איתן דהן, מנהל החטיבה לביקורת מערכת הביטחון, הסביר כי משרד המבקר מבצע ביקורת "על כלל רבדיה של מערכת הביטחון – כולל כל הגופים, לרבות שירותי הביטחון". לדבריו, הביקורת מקיפה גם את הדרג המדיני והצבאי הבכיר, והיא כוללת בחינה של תהליכים שהובילו לשביעי באוקטובר: "אנחנו בודקים גם את מוכנות צה"ל למלחמות בכלל הגזרות… אנחנו יודעים לבצע ביקורת מהדרג המדיני והפיקודי הגבוה ביותר – ועד לדרגים הנמוכים ביותר".
בשלב זה עדיין לא ברור מתי יפורסמו הדוחות הסופיים, ולאיזו מסקנה תוביל הכנסת – ועדת חקירה ממלכתית, או הסתמכות על ממצאי המבקר. מה שכן ברור: השאלות נותרו רבות, והציבור ממתין לתשובות.
