עשר שנים עברו מאז נחשפה לראשונה שערורייה כנופיות האונס שזעזעה את בריטניה, במשך עשור המקרה הזה לא טופל. אך אחרי ההד הציבורי שגרם לכך אילון מאסק, בריטניה סוף סוף מטפלת בבעיה הקשה הזאת.
בדו"ח מזעזע שפרסמה חברת הפרלמנט הבריטית לואיס קייסי החודש שעבר על כנופיות האונס המין בבריטניה, עלתה תמונה מטרידה של מערכת ממשלתית שבורה הממשיכה להיכשל פעם אחר פעם בהגנה על הציבור. הדו"ח חושף קשר מסוכן בין נהגי מיני-קאבים לאונס ההמוני של אלפי נערות צעירות, תוך שהוא מדגיש כיצד פרצות משפטיות מאפשרות לפושעים לפעול בחופשיות ברחבי המדינה.
קייסי הקדישה פרק שלם בביקורת שלה למיני-קאבים, שהיא מגדירה כ"חלק מרכזי מהכלכלה הלילית" שבו "ילדים יכולים להיות בסיכון לניצול מיני". לדבריה, מיני-קאבים משמשים כדרך לעבריינים לפגוש קורבנות וכאמצעי להעביר אותם למקומות שונים ולהכיר אותם לעבריינים נוספים. במילים אחרות, המיני-קאבים נמצאים בלב השערורייה, מעבירים נערות שעברו האונס בכל המדינה דרך רשת הכבישים המהירים, לעתים קרובות בחושך, ישירות לידי האנסים.
הבעיה החמורה ביותר שזיהתה הברונית נעוצה בפרצה משפטית שהוכנסה ב-2015 על ידי ממשלת דיוויד קמרון במטרה להפחית בירוקרטיה ולהגביר תחרות. הפרצה מאפשרת לנהגי מיני-קאבים לקבל רישיון ברשות אחת וגם לפעול ברשות אחרת, מה שמקשה קשות על המועצות המקומיות לפקח עליהם ולהגן על הציבור. במרכז הפרצה הזו נמצאת מועצת וולברהמפטון, שהפכה לכוורת דבש למיני-קאבים מכל רחבי המדינה הודות לשירות רישוי מהיר וזול ללא הגבלות מחמירות שדורשות רשויות אחרות.
הנתונים מדברים בעד עצמם: כמעט שליש מכל המיני-קאבים המורשים באנגליה רשומים בוולברהמפטון, כאשר מהמספר העצום של 32,000 רישיונות שהונפקו שם ב-2023 ו-2024, יותר מ-90 אחוז הועברו למיני-קאבים "מחוץ לעיר".
במנצ'סטר ובפורטסמות' התגלתה התופעה המטרידה במלוא עוצמתה. צלמי עיתונות תיעדו עשרות מיני-קאבים הנושאים לוחיות רישוי של וולברהמפטון – רחוק מאות קילומטרים מהערים בהן הם פועלים. במנצ'סטר, שבה החקירה כעת יותר מ-1,000 חשודים בפשעי אונס, המצב חמור במיוחד: ארבעה מכל עשרה מיני-קאבים ברחובות העיר מורשים במקומות אחרים. ראש עיריית מנצ'סטר אנדי ברנהאם הזהיר שהמצב מקשה קשות על אכיפת תקני בטיחות, והשיק קמפיין ציבורי לשינוי החקיקה.
בפורטסמות', המצב אף חמור יותר. חברי המועצה המקומית מדווחים שעשרות מיני-קאבים מוולברהמפטון מגיעים לעיר מדי חודש, אך הם חסרי כל סמכות לפקח עליהם או לאכוף כללי בטיחות. באביב השנה התרחשה תקרית מטרידה: אישה טענה שנהג מוולברהמפטון הטריד אותה מינית – הוא השמיע הערות מיניות, סירב לפתוח לה את הדלת בסיום הנסיעה ואיים עליה פיזית. חבר המועצה ג'ורג' מדגוויק הצביע על בעיה נוספת: מיני-קאבים מוולברהמפטון אינם מחויבים להתקין מצלמות ביטחון, בניגוד לדרישה החובה בפורטסמות'.
חקירה של BBC מ-2018 מצאה 23 האשמות של ניצול מיני של ילדים ומבוגרים נגד נהגים מורשי וולברהמפטון, כולל בטלפורד שבשרופשייר, עיר שבה דו"ח מחריד מצא 1,000 קורבנות נערות שנאנסו על ידי כנופיות האונס. ווס סטריטינג, שר הבריאות הנוכחי, הזהיר עוד ב-2018 מ"פצצת זמן" ומ"מערב פרוע" ברישוי המיני-קאבים, אך התרעותיו לא זכו למענה.
בנוסף לבעיית רישוי המיני-קאבים, נחשף כישלון חמור נוסף: המערכת המשפטית אינה מצליחה לגרש פושעים מורשעים מהמדינה. המקרה הבולט הוא של קארי עבדול ראוף ועדיל חאן, שני מנהיגי כנופיית האונס של רוצ'דייל. השניים הורשעו ב-2012 בהובלת רשת התעללות שבה נערות בנות 12 נאנסו אחרי שהוצע להן לצרוך אלכוהול וסמים בחינם, ולאחר מכן נאנסו על ידי קבוצה רחבה של גברים מוסלמים. למרות שנגזר עליהם גירוש לפקיסטן לפני יותר מעשור, הם עדיין חופשיים בחוץ.
ראוף, בן 55, היה דמות מכובדת בקהילה – אב לחמישה ילדים ומורה ללימודי דת במסגד מקומי ברוצ'דייל. אך מאחורי המסווה הזה הוא ניצל את מעמדו כדי לסחור בנערות צעירות. הוא הסיע תלמידות בחשאי לגברים אחרים שהתעללו בהן מינית, והעביר קורבנות ממוצ'דייל למסיבות מין במרחק עשרות קילומטרים – עד לידס ובראדפורד.
למרות הרשעה וגזר דין של שש שנות מאסר, הוא שוחרר כבר ב-2014 לאחר ריצוי שנתיים וחצי בלבד. שותפו חאן, בן 54, הורשע בסחר במין ובקשירת קשר לפעילות מינית עם קטינות. בביטוי הקיצוני ביותר לפשעיו, הוא הכניס להריון קורבן אונס בת 13 בלבד, הנערה ילדה את התינוק. גם הוא זכה לשחרור מוקדם – ריצה רק ארבע שנים מתוך גזר דין של שמונה שנים ושוחרר ב-2016.
לאחר ההרשעה, השניים החלו במניפולציה משפטית מתוחכמת כדי להימנע מגירוש. כאשר בריטניה שללה מהם את האזרחות הבריטית בעקבות ההרשעה, הם ביצעו מהלך חכם אך ציני: ויתרו בכוונה על האזרחות הפקיסטנית שלהם. המהלך הזה הפך אותם למעמד של "חסרי אזרחות", מצב שהחוק הבינלאומי מגן עליו ומקשה מאוד על גירוש.
התוצאה: עשר שנים של מאבק משפטי מתיש ויקר שמומן על ידי משלמי המסים הבריטים. ראוף לבדו זכה ל-285,000 ליש"ט בסיוע משפטי ממשלתי. ב-2022 הם הפסידו בסופו של דבר את כל הערעורים, אך עדיין נותרו לחיות ברוצ'דייל – פקיסטן מסרבת לקבלם בחזרה כל עוד אין להם מסמכי נסיעה פקיסטניים תקפים.
חקירה עיתונאית של MailOnline בכפר הולדתו של ראוף בקשמיר חשפה את השקרים שלו במלואם. בעוד שראוף טען במשפט שניתק כל קשר עם פקיסטן ושחייו יהיו בסכנה שם בגלל התייחסות השלילית של הציבור להרשעתו, המציאות שונה לחלוטין. תושבי כפר צ'רהוי גילו לעיתונאים שראוף שלח כסף לבניית בית חדש בכפר – בית שהוא מתכנן לגור בו ברגע שיגורש סופית מבריטניה.
יתר על כן, המקומיים אישרו שמשפחת ראוף נותרה חזקה כלכלית, ושהרשעתו הפלילית כמעט ולא נדונה בקהילה. במקביל, ראוף ממשיך לחיות ברוצ'דייל ועובד כנהג משלוחי מזון – מצב שמעורר חששות חמורים שהוא עלול לפגוש במהלך עבודתו נערות שפגע בהן בעבר.
כעת, אחרי יותר מעשור של כישלונות, נראה שחלון הזדמנות חדש נפתח לגירוש השניים. ההתפתחות המפתיעה הגיעה לאחר שבריטניה הסירה את האיסור על טיסות ישירות לפקיסטן – איסור שהיה בתוקף חמש שנים מאז התרסקות מטוס קטלנית ב-2020. חברת התעופה הלאומית פקיסטן אינטרנשיונל איירליינס קיבלה שוב אישור לטוס ישירות לבריטניה, מה שפותח אפשרות טכנית לגירוש. חשוב יותר: פקידים בממשלת פקיסטן באיסלמבאד החלו לרמז שהם יהיו מוכנים לקבל את ראוף וחאן בחזרה ברגע שטיסות ישירות יתחדשו בפועל.
ממשלת בריטניה מנהלת כעת מגעים דיפלומטיים מורכבים עם פקיסטן כדי להבטיח את גירושם של השניים. שר החוץ דיוויד לאמי עומד בראש המאמצים, בשיתוף עם משרד הפנים והשר וג'יד חאן – שקשריו האישיים והמקצועיים לפקיסטן הופכים אותו לדמות מרכזית במשא ומתן.
אבל השאלה האמיתית היא כמה עוד מקרים כאלה קיימים במערכת. חברת הפרלמנט, קייסי, שפרסמה את הדו״ח, התריעה במפורש שיש לנקוט בדחיפות בצעדים נוספים כדי להדק את הכללים ולסגור פרצות. היא דרשה מהמחלקה לתחבורה לסגור מיד את פרצת הרישוי הנוכחית ולהכניס תקנים מחמירים יותר. שרת התחבורה היידי אלכסנדר הבטיחה לשקול "את כל האפשרויות, כולל עבודה מחוץ לאזור, תקנים לאומיים ואכיפה", אך הבטחות דומות ניתנו בעבר ללא יישום.
המצב הנוכחי מעיד על כישלון מערכתי מתמשך. תשעה גברים הורשעו בסופו של דבר בסחר והתעללות בקצת פחות מ-50 נערות ברוצ'דייל בלבד, אך חקירות מראות שהתופעה נרחבת הרבה יותר. במנצ'סטר רבתי לבדה נחקרים כעת יותר מ-1,000 חשודים במקרים שכוללים מאות נערות ונשים. ערים אחרות כמו רותרהאם, שפילד, טלפורד ואולדהאם כבר דיווחו על מקרים דומים.
הברונית קייסי סיכמה בדבריה כי "המערב הפרוע" של רישוי המיני-קאבים "יצא מכלל שליטה", וכי "תאונה מחכה לקרות בערים ועיירות בכל המדינה – שכבר שקועה בבושה על אונס הכנופיות של אלפי נערות". עד שלא יינקטו צעדים נחרצים לסגירת הפרצות הללו ולהדקת האכיפה, הציבור הבריטי ובמיוחד נערות צעירות יישארו חשופים לסיכונים חמורים שהמערכת עצמה יוצרת.
