הלחץ הבינלאומי על ישראל גובר: גרמניה הצטרפה רשמית לקריאות הגוברות להכרה במדינה פלסטינית, והבהירה כי מבחינתה – "התהליך חייב להתחיל כעת". ההצהרה, שנמסרה על רקע ההכרזות הקודמות של בריטניה, צרפת וקנדה, מחוללת סערה במערכת הפוליטית בגרמניה ומעוררת ביקורת חריפה כלפי הקנצלר פרידריך מרץ – גם מתוך מפלגתו שלו. "ישראל הופכת למיעוט בהתנגדותה להקמת מדינה פלסטינית", אמר גורם מדיני גרמני לכתבים זרים.
בדבריו, אמר שר החוץ הגרמני: "גרמניה משוכנעת שפתרון שתי המדינות במשא ומתן נותר הדרך היחידה לפתור את הסכסוך באופן בר-קיימא, ולאפשר לאנשים משני הצדדים לחיות בשלום, ביטחון וכבוד. עבור גרמניה, הכרה במדינה פלסטינית צפויה להיות סוף התהליך. אך תהליך כזה חייב להתחיל כעת. גרמניה לא תסטה מיעד זה. גרמניה תיאלץ להגיב לצעדים חד צדדיים".
למרות שהקנצלר מרץ ממשיך להצהיר על "סולידריות בלתי מעורערת עם ישראל", גוברות הטענות כלפי שינוי מהותי בגישתו. בשבועות האחרונים פרסם מרץ מספר התבטאויות חריגות, בהן קריאה לישראל "לשפר במהירות ובנחישות את המצב ההומניטרי בעזה", הודעה על הקמת רכבת אווירית לעזה – ואף ציוצים בשפה הערבית, צעד יוצא דופן שפגע בקונצנזוס הפנימי במפלגתו.
התגובות בישראל לא איחרו להגיע, כאשר השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, פרסם בחשבונו ברשת X כי "80 שנה לשואה, וגרמניה חוזרת לתמוך בנאצים".
שר הביטחון ישראל כ"ץ הגיב גם הוא: "אנחנו עושים מאמצי על להביא לשחרור החטופים, תוך הפעלת לחץ כבד על החמאס בעזה. הכרזות מקרון ומנהיגים נוספים נותנות לחמאס רוח גבית ומקשיחים את עמדתו. אם החמאס לא יודיע בקרוב על שחרור החטופים – הוא ישלם מחירים כבדים ביותר".
לאחר ההצהרות, נשיאר ארה"ב, דונלד טראמפ מסר לסוכנות הידיעות "רויטרס" כי "הדרך המהירה ביותר לסיום המשברים ההומניטריים בעזה הוא שחמאס תכנע ותשחרר החטופים".
התגובה לא איחרה לבוא: ב"מכתב פתוח" שחשף העיתון הגרמני "בילד", הביע "איגוד הצעירים של הסן" (JUH) – אחד הגופים הבולטים בצעירי ה-CDU – התנגדות חריפה למדיניות הקנצלר. "אנו עוקבים בהפתעה ותדהמה גוברת אחר עמדותיך כלפי ישראל. זהו ניתוק עמוק מהקו שהובלת עד כה", נכתב שם.
במקביל, ראש ממשלת שוודיה, אולף כריסטרסן, פרסם בחשבונו ב-X כי "בעזה מחריד לחלוטין וישראל אינה עומדת בהתחייבויותיה הבסיסיות ביותר ובהסכמים שנחתמו בנוגע לסיוע חירום. לכן, שבדיה דורשת מהאיחוד האירופי להקפיא את חלק הסחר בהסכם ההתאגדות בהקדם האפשרי. הלחץ הכלכלי על ישראל חייב להגביר. ממשלת ישראל חייבת לאפשר סיוע הומניטרי בלתי מוגבל לעזה".
למרות הביקורת, אולף הדגיש כי "במקביל, הלחץ על חמאס חייב להגביר, כך שהבני ערובה ישוחררו באופן מיידי וללא תנאי. שבדיה מברכת על כך שיותר מדינות במזרח התיכון דורשות לפרק את חמאס מנשקו ולא יהיה לו מקום בממשלה עתידית של עזה".
Situationen i Gaza är helt förfärlig och Israel lever inte upp till sina mest basala skyldigheter och gjorda överenskommelser om nödhjälp.
Sverige kräver därför att EU så snart som möjligt fryser handelsdelen i associeringsavtalet. Det ekonomiska trycket mot Israel måste öka.…
— Ulf Kristersson (@SwedishPM) July 31, 2025
המהלך הגרמני מצטרף לשורת צעדים דומים מצד בנות בריתה הקרובות ביותר של ישראל. ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, הודיע מוקדם יותר השבוע כי בריטניה תכיר במדינה פלסטינית לפני עצרת האו"ם הקרובה, בחודש ספטמבר – אלא אם ממשלת ישראל תנקוט צעדים מהותיים לשיפור המצב בעזה. ההחלטה עוררה מחלוקת גם בלייבור, כאשר שליש מחברי הפרלמנט של המפלגה דוחקים ליישם את ההכרה ללא תנאים.
עוד לפני כן, היה זה נשיא צרפת עמנואל מקרון שהקדים את כולם, כשהכריז על כוונה להכרה רשמית בפלסטין בעצרת האו"ם. לדבריו, מדובר במהלך שיביא ל"התקדמות בתהליך השלום". גורמים בריטיים הביעו הסתייגות וטענו כי יש להציב תנאים משמעותיים לשינוי התנהלותה של חמאס, השולט ברצועת עזה.
כזכור, ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב בחריפות להכרזה הבריטית, והזהיר מפני השלכות גלובליות של הקו הנוכחי: "סטארמר מתגמל את הטרור המפלצתי של חמאס – ומעניש את קורבנותיו. מדינת ג’יהאד על גבולה של ישראל היום תסכן את בריטניה מחר", כתב נתניהו באנגלית. "הקו הפייסני כלפי טרוריסטים ג’יהאדיסטים נכשל תמיד – והוא ייכשל גם אצלכם. זה לא יקרה".
עם הצטרפות גרמניה למעגל ההכרה, נדמה כי ישראל נותרת מבודדת יותר מתמיד בזירה הבינלאומית בהתנגדותה להקמת מדינה פלסטינית – במיוחד על רקע התמונות הקשות מרצועת עזה והקיפאון המדיני המתמשך. ההצהרות שנחשבו עד לא מזמן לסמל של תמיכה מערבית בישראל – כמו אלו של ברלין, פריז ולונדון – מקבלות פנים אחרות, והופכות לקריאה ברורה להסדרה מדינית.
