ברק סרי אולי לא דמות שכולנו הכרנו עד לא מזמן, אבל מי שעוקב אחרי גלי האתר והפוליטיקה הישראלית יודע שמדובר באדם שאי אפשר להתעלם ממנו וכעת נראה שגם אי אפשר לעצור אותו.
ברק סרי, לשעבר יועץ תקשורת לשלל דמויות מהחזית הפוליטית ובהם אריה דרעי, אהוד ברק, אבי דיכטר ואפילו בנימין נתניהו לפרק זמן קצר, כיום שדרן ומגיש ב-103FM, מבקר את הממשלה והעומד בראשה, מתעמת עם ינון מגל ובונה לעצמו קו חדש, אישי ופוליטי, שלא דומה לשום דבר אחר במרחב הציבורי. מה שהופך את סרי למיוחד באמת, זה לא קורות החיים המרשימים אלא הדרך, המילים, הסגנון והערכים והחבילה המשפחתית כולה.
סרי התיישב לריאיון אינטימי עם רפי רשף, ולימד אותי דבר או שניים על איך ניתן להעביר מסר חשוב מבלי לפגוע באף צד ודרך המחמאה לחשוף את כל הקלפים והאמת המכוערת שגם לה, לפי סרי, יש פנים רבות. זו פעם ראשונה שאני רואה מישהו שיודע להחמיא ליריבו בכזו נונשלנטיות, לא בשביל ללטף, אלא דווקא כדי לחשוף אותו.
במקום להתנגח בנתניהו, סרי מפליא להלל את כריזמת השחקן שבו, הפוטוגניות, היכולת לרתק את הבמה הבינלאומית עם האנגלית הרהוטה והיכולת "לשחק" תפקיד "יכול היה להיות מבין שלושת השחקנים המובילים בהוליווד".
ואז, בדיוק כשהמאזין מהנהן בהסכמה וקבלה, כי הנה אדם שיודע להיות מאוזן ולראות גם את הטוב, מגיע המהפך: הוא שקרן מעולה וזה מצוין לנו כי הוא יודע לשקר את הגויים. במילים אחרות, ראש הממשלה משרת את המדינה נאמנה בזירה הבינלאומית עם שקריו ויכולת המשחק שלו, אבל גם אלוף בלהנדס אותנו הציבור הישראלי, בשקרים שרבים קונים ואוכלים.
סרי תוקף את נתניהו לא דרך נאומים חוצבי להבות, והטחות קשות אלא באלגנטיות מעוררת השתאות, דרך מה שנראה כמו הרמה להנחתה דרך מחמאה. הוא מספר איך ראש הממשלה מתחמק מאחריות שוב ושוב ונותן כדוגמה את הריאיון שהעניק ליונית לוי ועמית סגל בשנת 2015, בניגוד להמלצתו של סרי כיועץ תקשורת, וכשעלה נושא משבר הדיור בישראל, במקום לדבר לגופו של עניין, האשים נתניהו את אולמרט שיצר ב-2009 צוואר בקבוק במרכז.
בנוסף סיפר כי נתניהו הודה בפניו שזו הייתה טעות להתראיין. בכך חשף את אישיותו העקבית של נתניהו, להסיט את הפוקוס מטעיות שלו, לא לקחת אחריות ולהאשים את כולם חוץ מאת עצמו. לא פרט שמפתיע אף אחד מאיתנו, נתניהו ידוע כמייחס קרדיטים והצלחות של אחרים לעצמו, ואם במשברים עסקינן, תמיד יש "הם" שנושאים באשמה.
בדיוק כמו השבעה באוקטובר בהם מסרב נתניהו לקחת אחריות. בלי לצעוק, בלי סיסמאות סרי מצייר את דיוקנו של מנהיג שנשען על שקרים משחק ואשליות ועד כמה חשובה לו התדמית הציבורית. אבל הוא עושה את זה כך, שגם תומכי נתניהו יכולים להאזין מבלי להתרחק ואולי גם להם יפול האסימון.
גם כלפי ינון מגל, שותפו לשידור ומי שנחשב לשופרו של נתניהו, לא חומק מאותה שיטת חשיפה. סרי מחמיא לו על חוש ההומור המפותח, על החדות, על האינטליגנציה, ויכולת המשחק ואז מוסיף "בגלל שהוא אינטליגנטי, אני בטוח שהוא לא מאמין ל-85% ממה שהוא אומר".
במילים אחרות, הוא מבהיר: מגל יודע שהוא שליח. הוא עושה את העבודה בשביל נתניהו, גם אם אינו מזדהה עם רוב הדברים. זו דרך מבריקה להוריד את מפלס השנאה של השמאל כלפי מגל, ולהציג אותו כאדם שפשוט "עושה תפקיד" ולא כאידיאולוג קיצוני, ויחד עם זאת גם גורם לצופים האדוקים שלו לא להאמין לדברים שמגל מנסה למכור להם.
ומעבר לכל זה, יש את האדם. האיש שמאחורי המיקרופון, המענטש, איש המשפחה. שחושף פרטים מרגשים מחייו האישיים כאב לארבעה, שהיה המשמורן המרכזי של ילדיו. הוא סיפר איך ויתר על משרות נחשקות, כולל תפקידים בכירים בתקשורת המקומית, רק כדי להיות שם בשביל ילדיו. זה צד אחר של סרי לא רק האסטרטג המחושב והחכם, אלא גם אב מסור, איש משפחה, שמבין מה חשוב באמת.
הוא דיבר בכאב על בתו יובל שהתאבדה בגיל 30 בדיוק לפני שנה בעקבות מאניה דיפרסיה, ועל הזמן שהקדיש לה כאב מסור, שהבין את מצוקתה והרצון לגאול את עצמה מייסוריה, דרך מפוקחת של הורה שלא מאשים אלא מקבל כל החלטה עד כמה כואבת שתהיה.
הוא אינו מתנצל על השאיפות שלו, להיפך, הוא בטוח בעצמו, משתחצן ביכולותיו, לא מתאמץ להצטנע, אבל יחד עם זאת, הוא שומר על עמימות בכל הקשור לשאיפותיו הפוליטיות. יש הצעות ממפלגות גדולות, אבל את הקלפים הוא שומר קרוב לחזה.
הוא מתעכב באותה בגידה כואבת של אריה דרעי, שסרי היה איש סודו ונאמנו, ולמרות שדרעי הפיל אותו מהתמודדות על ראשות עיריית אשדוד ולא גמל לו אחרי כל שנות הנתינה והנאמנות שלו, הוא לא יוצא למסע נקמה. הוא לא שופך לכלוך. להפך הוא שומר לו אמונים, נמנע מלספר סודות, גם אם היה יכול, נמנע מלהתלכלך ומסביר אני לא אדבר בגנות אנשים שעבדתי איתם, גם אם איכזבו אותי. את היחסים עם דרעי הוא מגדיר כצלקת כואבת וקובע אני לא אסלח לו לעולם.
ברק סרי הוא שילוב נדיר בפוליטיקה הישראלית, הוא מצד אחד עממי, מזרחי מאשדוד שיכול לדבר אל אותם מצביעי הימין, חד כתער אך לא מתלהם, ביקורתי אך בצורה אלגנטית, אסטרטג מבריק עם כישרון תקשורתי עצום ואדם ערכי שנשאר נאמן לעצמו ולילדיו ואף ליריביו המרים. הוא מביא שפה חדשה של אמת, עטופה בצדדים רבים.
לא פלא שיש מי שכבר מזהים בו שחקן עתידי משמעותי בפוליטיקה הישראלית לא פלא שהוא מקבל הצעות, אני לא אופתע כשיגיע הרגע בו יבשר כי הוא מצטרף לנפתלי בנט עם סכין מושחזת היטב מתחת למילים. כי כמו שכבר למדנו, כשהוא מדבר, כדאי להקשיב טוב. הכל מחושב. הכל מדויק. וברוב המקרים, הכל גם נכון.
