מדובר בגלגול מהיר מאוד, חד מאוד ומעניין מאוד של קפה פטיט, בראסרי חדש לחלוטין שהתייצב על פינת רוטשילד ויבנה, מאכלס לוקיישן שהחזיק במשך שנים את רעבי מזללת מוזס והמבורגריה. שבועות ספורים הצטברו לחודשים ספורים בלבד, ובעלי המקום – ארז אביב, יונתן לוין ואריאל אלמקייס – שינו כיוון. מביסטרו לבר אוכל, ממסעדה למטבח פלואידי יותר. פחות צלחות ויותר כוסות, פחות הגדרות ויותר שעות.
אתה מביט בהתפתחויות האלה מהצד עם הרבה מאוד שאלות, אבל האמת פשוטה לחלוטין – יזמים שראו חלום אחד שלהם לא מתגשם כפי שהם קיוו, והעדיפו להחליף חלום. במקום לחתוך הפסדים ולברוח, הם התעשתו והקימו משהו אחר. במקום לבטוש באדמה בתסכול, הם המשיכו ללכת, לרוץ אפילו, עם תקווה בכיסים.
בעיר שאוכלת את מסעדניה, ובארץ אוכלת-כל, הם קמו מהשולחן, הפכו אותו, ובנו מחדש. החתוליות האופטימית הזאת מדהימה, לכל הפחות.
