ישראל פתחה אתמול (שישי) במתקפה שהיא "סבב פתיחה" נגד האיראנים, והפתיעה את העולם כולו – כולל האיראנים עצמם. הימים האחרונים הרגישו כמו הכנה להתקפה, עד כדי כך שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כאילו הזהיר את טהרן מראש, ואמר שעות לפני התרחשותה שהדבר סביר מאוד, אבל הוא לא אישר באופן רשמי שהיא קרובה או מיידית.
לפני דבריו של טראמפ, סימנים רבים הצביעו על כך שהסכסוך הגיע ל"נקודת אל-חזור". חילופי האיומים בין ישראל לאיראן הגיעו לשיאם, על רקע חילופי הדברים המילוליים בין איראן לארצות הברית, כאשר המשא ומתן ביניהן הגיע ל"מבוי סתום". עם זאת, במקומות רבים – כולל בארץ – הרושם היה שלא יתרחש "פיצוץ" לפני יום ראשון, התאריך שבו נקבע סבב שישי לשיחות המשא ומתן, שתואר כמכריע – כלומר הוא יוביל לעסקה או למלחמה.
בין הסימנים היו גם מהלכים אמריקאיים בולטים בימים האחרונים, למשל כשטראמפ הודיע על צמצום מספר העובדים והדיפלומטים באזור. הרשויות בארצות הברית קראו אז לאזרחיהן לנקוט "זהירות קיצונית". עם זאת, טהרן התייחסה לסימנים האלה כאילו היו חלק מאסטרטגיית "לחץ מקסימלי" שתגרום להם להתקפל בשולחן המשא ומתן. במקביל, מקורבים טענו כי התקיפה, אם תתרחש, תהיה מוגבלת כדי לדחוף את איראן לקבל את התנאים להסכם.
איראן הייתה בטוחה בעצמה שלא יזיזו אותה מעמדותיה העקרוניות – ואז היא התעוררה לתקיפה שמעולם לא דמיינה אפילו בסיוטים הגדולים ביותר, שבה גם חוסלו הצמרת הצבאית של המדינה ומדענים בכירים בתוכנית הגרעין. היא ראתה בכך "הכרזת מלחמה", אבל זו הייתה "הכרזת מלחמה" שעל פי אתר "אלנשארה" הלבנוני עלתה לה ביוקר – מאפקט ההרתעה שטוענים שאיבדה כבר לפני כמה חודשים, ועד ליוקרה שנראה שהיא איבדה לחלוטין. אז איך איראן יכולה לשחזר אותה, ומהם הסיכויים להסלמה זו, שעשויה להיות המסוכנת ביותר זה עשרות שנים?
ב"אלנאשרה" הסביר שבאמצעות אפקט הרתעה, איראן ניסתה להתמודד עם הדלפות בנוגע לתקיפה ישראלית פוטנציאלית. היא דיברה על "מבצע מודיעיני מורכב" שביצעה, והותירה את כל הפרטים עלומים ומעורפלים חוץ מלומר שהשיגה מפה של "מתקנים ישראליים סודיים". במקביל, איראן שיגרה איומים שתתקוף בסיסים אמריקאים באזור אם יפרוץ סכסוך, מה שמצביע על כך שהכוחות האיראניים היו מוכנים למשימה כזו.
עם זאת, נראה שהטקטיקה המבוססת על הרתעה לא חדשה במלחמות האזור. חיזבאללה, שנחשב לכלי המבצעי החזק ביותר של איראן באזור, אימץ אותה בעבר במלחמה נגד ישראל, מתוך אמונה כי יוכל להימנע מעימות צבאי. ואז הגיעו התוכניות הישראליות שטרפו את הקלפים – ממבצע הביפרים ההיסטורי ועד לחיסול נסראללה.
עוד נכתב ב"אלנאשרה" שאיראן משלמת עכשיו את המחיר על מעשיה, ועל מה שלא עשתה. היא איבדה את אפקט ההרתעה שלה כששמרה על שתיקה נוכח הסלמה הדרגתית של התקפות ישראליות, למשל ההתנקשות באיסמעיל הנייה בלב טהרן. המעשה הזה חלף בלי תגובה מאיראן – אומרים שחיזבאללה הם אלו שהגיבו, בעוד איראן הסתפקה באיומים והפחדות.
ייתכן שההתנקשות בסראללה הייתה "המכה המכרעת" לאיראנים באזור. ישראל האמינה שמעשה גדול כמו זה ילווה בתגובה נחרצת, ואף יוביל למלחמה אזורית כוללת. עם זאת, התגובה האיראנית לכך הייתה "פושרת", לאחר שאיראן בחרה "לנקום" עליו ועל הנייה יחד, על ידי שיגור טילים ומל"טים שבסופו של דבר יורטו.
יודעי דבר אומרים שבגלל אובדן ההרתעה של איראן, ישראל הלכה רחוק יותר, מה שהוביל לביצוע המתקפה הגדולה ביותר שלה. המכה שספגה אינה דומה לשום מכה קודמת, ואנשים המעורים בנושא טוענים שההתמודדות שלה חייבת להיות שונה ולכלול יותר מאיומים אם היא רוצה לנסות להחזיר את ההרתעה או את היוקרה שלה. כולם ידעו שהתגובה האיראנית הייתה "בלתי נמנעת", אבל אם איראן תמשיך רק בשיגור טילים וכטב"מים – היא בדרך לתבוסה גדולה, ואולי אפילו לנפילת המשטר.
