הורדת ריבית כבר מחר? הסיכויים גוברים: החלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל צפויה להתפרסם מחר (שני), ובשוק מעריכים כי ייתכן שהבנק יבחר להוריד את הריבית לראשונה מזה חודשים. לפי כלכלני לידר שוקי הון, מרבית גורמי המאקרו תומכים במהלך כזה: השקל התחזק ב־6.1% מול סל המטבעות מאז ההחלטה הקודמת, פרמיית הסיכון של ישראל ירדה באופן חד עם סיום הלחימה מול איראן, ומדד המחירים לצרכן לחודש מאי הצביע על התמתנות באינפלציה – כולל ירידות במחירי שכירות, מוצרים ושירותים.
בנוסף, אינפלציית הליבה (ללא רכיבים הנתונים להשפעת הממשלה) ירדה לרמה של 2.5% – סמוך למרכז יעד היציבות. גם שוק העבודה מאותת על הקלה מסוימת, והצריכה הפרטית מראה סימני התמתנות, לפי אינדיקטורים מוקדמים. כל אלה, בשילוב מגמות גלובליות של הורדות ריבית (למעט ארה"ב), מחזקים את ההערכה להורדה אפשרית כבר מחר.
עם זאת, ישנם שיקולים שעלולים להניא את בנק ישראל ממהלך מיידי. בין השאר: שבריריות הפסקת האש מול איראן, המלחמה המתמשכת בעזה, חשש מביקוש כבוש שיתפרץ עם תום הלחימה, ועלייה מתמשכת בשכר הנומינלי בקצב שנתי של כ־4.5%. לכך מתווסף חשש מפני לחץ על שוק השכירות – בעקבות הרס נרחב של דירות מגורים.
השווקים מאותתים על שיפור – אבל הנגיד נותר זהיר
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התייחס בימים האחרונים למצב הכלכלי בריאיון לריצ'רד קווסט ברשת CNN. לדבריו, "השווקים מאותתים שישראל במצב גיאופוליטי טוב יותר, ושיפרה את מעמדה מבחינת רמות הסיכון. אם המגמה הזו תימשך – נחווה צמיחה גבוהה". ירון ציין כי התחזקות השקל מהווה גורם ממתן לאינפלציה, אך הדגיש גם את הסיכונים הכלכליים מהצד השני.
באופן מעניין, ירון נוקט קו תקציבי שמרני גם לגבי תקציב הביטחון. לדבריו, יש לבחון מחדש את התקציב לאחר המלחמה, ולשקול האם להגדיל את ההוצאה הביטחונית – או דווקא להעביר משאבים ליעדים אזרחיים. "האתגר שלנו הוא להמשיך לשמור על האחריות התקציבית. נצטרך להעריך האם להגדיל עוד יותר את הוצאות הביטחון, או אולי להקצות את הכספים למטרות אזרחיות, תוך שמירה על מגמת ירידה ביחס החוב לתוצר", אמר.
על רקע הציפיות להורדת ריבית, תוהים רבים אם יתאפשר שינוי כבר מחר. ההחלטה האחרונה התקבלה עוד במאי, ומאז התרחשו טלטלות אזוריות משמעותיות – מלחמה ישירה עם איראן, מעורבות אמריקאית, הפסקת אש זמנית ומגעים אזוריים מחודשים, כולל יוזמות מצד הנשיא טראמפ. כל אלו מהווים רקע רגיש לכל החלטה כלכלית.
רבים מהאנליסטים צופים ואף מקווים כי הריבית תרד מ־4.5%, בין היתר בשל הייסוף בשקל והצפי לירידת אינפלציה. מדד המחירים לחודש מאי כבר רשם ירידה של 0.3%, ואילו מדד יוני, שנערך בעיצומה של מלחמה עם איראן, עשוי להראות בלבול סטטיסטי. תחזיות רבות עודכנו כלפי מטה, אך לפי האמירות האחרונות של הנגיד, גם הפעם, הריבית ככל הנראה תישאר ללא שינוי.
אם אכן תישאר כפי שהיא, תהיה זו החמצה מבחינת חלק מהמשק: ריבית נמוכה נחשבת לאחד הכלים המרכזיים בהנעת צמיחה לאחר משברים, ותוכל להקל על ציבור רחב – בעיקר בעלי משכנתאות, ששיעור הריבית הריאלית שהם משלמים עדיין גבוה, גם על רקע אינפלציה מתמתנת.
לצד זאת, ייתכן שפרופ' ירון נזהר מתוך הבנה של הסביבה הפוליטית. האפשרות להקדמת הבחירות מרחפת באוויר, וגם מדיניות התקציב שמוביל שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הכוללת חלוקות קואליציוניות נמשכות – מדאיגה את הבנק המרכזי. ייתכן שהנגיד מעדיף לשדר יציבות, ולא לשדר איתותים שיכולים להתפרש כתמיכה עקיפה בצד כזה או אחר של המפה הפוליטית.
ההחלטה שתתקבל מחר תשפיע לא רק על המשק בטווח הקצר – אלא גם תיתן רמז ראשון לקראת ההחלטה המשמעותית יותר: זו שתתקבל ב־20 באוגוסט. אז כבר יובאו בחשבון משתנים נוספים, ייתכן עסקה לשחרור חטופים, שינוי בהיקף ההוצאות, או אפילו הקדמת הבחירות. לעת עתה, מי שמקווה להורדת ריבית – מוטב לו שימתין. הסיכוי קיים, אך הוא עדיין לא ודאי.
