ממשלת ישראל והעומד בראשה בנימין נתניהו מתנהלים כמו מהמר שמגיע ללאס ווגאס, נכנס לקזינו ומתחיל לשחק. בהתחלה הוא מרוויח. אחר כך הוא קצת מפסיד. אחרי שעה אולי שעתיים הוא מאבד את הרווחים והקרן. כדי לפצות הוא מגדיל בכל סיבוב של הגלגל את סכום ההימור כדי לתת מכה אחת במטרה לנצח את המזל.
ישראל איבדה בשבועות האחרונים את הרווחים שצברה במהלכי המלחמה הצודקים שביצעה בעזה, בלבנון, בסוריה, ביהודה ושומרון וגם מול איראן ותימן. אבל מדינת ישראל מאבדת את ההשגים בגלל דבר אחד: חוסר מנהיגות.
אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו קיבל כרטיס אדום מבג״ץ. שופטי בית המשפט גלגלו אותו ואת ממשלתו מכל המדרגות וקבעו שנתניהו היה בניגוד ענינים בפרשת החקירה של קטר-גייט כאשר ביקש לפטר את ראש השב״כ רונן בר. במילים פחות משפטיות אמר בג״ץ כי ההתנהלות מול ראש השב״כ מזכירה התנהלות של קודים מעולמות סרטי המאפיה של שיקגו.
אבל רונן בר הוא הסיפור הקטן בבעיה הגדולה. ישראל נמצאת בפרשת דרכים מרכזית. שלא נתבלבל – צדקת הדרך היא שלנו. חמאס חייב להעלם. חייבים לשחרר את 58 החטופים. אבל הדרך. האין דרך של ממשלת ישראל היא שורש כל הבעיה. צה״ל כבר אוחז בכמעט מחצית משטח רצועת עזה. הוא פגע במערכים שלמים של החמאס. חמש אוגדות של צה״ל בהם מיטב הנוער הישראלי נלחם כבר שנה ושבעה חודשים ויותר. מחיר הדמים הוא עצום. המחיר החברתי הוא קשה. המחיר הכלכלי – עדיין לא ניתן להעריך עד כמה הוא עמוק וקשה.
ועכשיו אנחנו מבינים כי אנחנו נמצאים בצונאמי מדיני. שר החוץ גדעון סער, חסר מצפן של יושרה ואמינות שנצמד לכיבודים ולכיסא אינו מצליח להבין את גודל המשבר שישראל צועדת לעברו. שרת התחבורה מירי רגב לא הסכימה להבין שאנחנו תחת מצור אווירי וכנראה בקרוב נגיע גם למצור ימי. כאשר יום אחרי יום מתקבלים ההודעות על חברות נוספות שמסרבות לנחות עם המטוסים בישראל.
שר החינוך יואב קיש עסוק בענינים פוליטיים איך להעניש את אוניברסיטת תל אביב על איזו הפגנה שנערכה ליד שערי הקמפוס במקום לדאוג למשבר של המורים אבל גם של החרם האקדמי מהעולם. ומעל הכל יש את הפספוס מהמסע של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ באזורנו בשבוע שעבר. במקום להיות שותפים בכירים בעיצוב המזרח התיכון החדש הפכנו למוקצים.
הלחץ של מדינות אירופה, קנדה וארה״ב הוא ברור לסגור את המלחמה. חמאס מצליח לשנות את הדינמיקה והופך את ישראל למבודדת בעולם. הרע מתחיל להצטייר כקורבן והצדיק הופך לנרדף. ומעל הכל במקום להתמודד עם בעיית הגרעין האיראני אנחנו שוקעים בבוץ בעזה.
הדרג המדיני לא הציב ולא מציב תוכנית הסדרה ליום שאחרי הלחימה בעזה. הוא לא בונה את התוכנית המשלימה למעשה הלחימה של צה״ל. וכמו מהמר בקזינו היא מנסה לסחוב עוד סיבוב בגלגל של הרולטה אולי נצליח להרוויח עוד סיבוב ועוד סיבוב על השולחן ההימורים.
