"נוער בסיכון לא מגיע רק ממשפחות במצוקה, זה קורה בכל שכבות האוכלוסייה", מבקשת קליין להבהיר. "מצוקה זה לא רק עוני, אלא אנשים שנפגעו פיזית, מינית, פוסט טראומה, או ילדים שננטשו. וזה העולם השלם שאנחנו צריכים להסתכל עליו היום. בית השנטי זה לא רק מקום לנוער בסיכון, אלא לכל מי שפגוע וזקוק לסיוע. אני בן אדם מעשי ואני חושבת שזה הזמן לטפל בזה, בכל מי שמרגיש שהוא זקוק לבריחה בגילאים הרגישים הללו ולתת לו את המענה. אנחנו לא מנסים להציל את העולם, אבל כן מנסים לפקוח את העיניים לזה".
אחת הסיבות שקליין ביקשה להתראיין, היא על מנת להעלות את המודעות לקיומו של בית השנטי גם בהקשר של צעירים ממשפחות נורמטיביות שמתקשים בגלל אפקט המלחמה, וגם לתת את המרחב לחיילים שזקוקים לכך. "מגיעים אלינו לפעמים מבתי משפט לנוער או מעובדים סוציאליים, אבל יש ילדים שמגיעים לבד בפניות חירום ישירות. חשוב לנו להבהיר שאנחנו פה, ופתוחים 24/7 ויש מקום למי שזקוק לו".
ב-40 השנים האחרונות בטח פיתחת מיומנויות גדולות יותר לדייק יותר את הטיפול.
"בוודאי. כשפתחתי, לא היו הוסטלים בכלל. לא היה מערך טיפולי להומוסקסואלים, לא ליוצאים בשאלה ובוודאי לא לנוער בסיכון או לנוער שעבר התעללות. אני חושבת שהיינו הגוף היחידי עד סוף שנות ה-90. אני מניחה שלמדתי לא רק מניסיון חיי עם השנים אלא מכל ילד וילדה שהגיעו לבית השנטי, והלמידה הייתה בשטח. היום אני בוודאי שלא מדברת כמו שדיברתי לפני עשרים שנה, ואני תמיד אומרת שאין דבר טוב יותר מאשר ללמוד מטעויות. אני תלמידה נצחית, וכך גם הצוות שלנו. בקורונה הבנתי שצריך לשנות את כללי המשחק, במלחמה הבנתי שדרושה חשיבה הוליסטית ואחרת יותר".
במבט-על, אפשר לומר שבית השנטי הוא הסטארט-אפ הראשון בישראל. "הוא נולד מהשטח, מהמעגל החיצוני ועד הפנימי. זה באמת משהו שלא היה קיים", מספרת קליין. "לא היה בישראל טיפול לצעירים עד גיל 21, הוא התחיל רק בקורונה כשהבינו את המצוקה. אנחנו נותנים בעצם מעטפת טיפולית שנמשכת שבע שנים לכל מי שחי פה, גם אם לתקופה קצרה".
נכון להיום יש בבית השנטי כ-75 מיטות לצעירות וצעירים עד גיל 21 לטיפול ארוך טווח, המתחיל מחודש ועד מספר שנים. במקביל ישנו אירוח "חירומי" של בין כמה שעות עד כמה ימים, ומיטות קבועות עבור חיילים שהתגייסו עוד בשהותם בבית השנטי, שמשמש להם בית גם בתקופת השירות הצבאי. "בחודש האחרון הגיעו אלינו 128 צעירות וצעירים למתכונת חירומית" אומרת קליין, ומצביעה עד כמה גדול המשבר.
