משרד החקלאות, בשיתוף משרדי הבריאות, הכלכלה והגנת הסביבה, המטה לביטחון לאומי ורשות החירום הלאומית, הציג אתמול (שני) את "התכנית הלאומית לביטחון מזון 2050" עם יעדי ביניים, שמטרתה להבטיח אספקה סדירה של מזון בריא, מגוון ובר-השגה לכלל האוכלוסייה בישראל, תוך קידום חקלאות ותעשיית מזון מקומיות וביסוס מערכות מזון המותאמות לאתגרי האקלים. התקציב המוערך לתכנית הוא בין 2.5 ל-5 מיליארד ש"ח בהתאם לצרכים התקציביים של המשרדים השונים ליישום של כל רכיבי התכנית.
עקרונות התכנית כוללים תכנון ארוך-טווח, שיתוף פעולה בין-משרדי ושילוב כלל בעלי העניין, לצד קידום צעדים ליצירת השפעה לאורך שרשרת מערכת המזון. היא מבוססת על ארבעה עוגנים אסטרטגיים. הראשון הוא להכווין את המשק לתזונה המומלצת. שנית, למנוע מחסור ולדאוג לאספקה רציפה, סדירה ויציבה של מזון. עוגן שלישי הוא לדאוג ליכולת ייצור חקלאי ותעשייתי מקומי רחב, מגוון ועמיד, בשילוב יכולת ייבוא משלים ועוגן רביעי, שימור והמשכיות לטווח הארוך.
התכנית גובשה ברקע נתונים מדאיגים על אתגרים מהותיים לביטחון המזון הישראלי בהיעדר תכנון. כך למשל, מוערך שמשבר האקלים צפוי להביא להפחתת עשרות אחוזים בכמויות התוצרת החקלאית בגידולים שונים, וזאת לצד צפי לגידול האוכלוסייה בישראל שתגיע בשנת 2050 ל-16.5 מיליון אנשים שיצרכו כ-12.5 מיליון טונות מזון בשנה. מדובר בעלייה צפויה משוערת של כ-65% בביקוש למזון ב-25 שנים! בנוסף, צפויה ירידה של כ-10,000 עובדים בשוק המזון בחמש השנים הקרובות, שתתווסף למחסור נוכחי של כ-5,000 עובדים. נוסף על כך, שיעור אובדן ובזבוז המזון נאמד בלמעלה משליש מהיקף הייצור המקומי.
לצורך גיבוש התכנית נבחנה התלות הגוברת של ישראל בייבוא מזון, שעלולה להגביר את הסיכון בעתות מלחמות או משברים גיאופוליטיים אחרים. כיום, 97% ממוצרי הסוכר והמתיקה, 92% מהדגים, 91% מהדגנים, 80% מהגרעינים ומהאגוזים ו-71% מהקטניות מיובאים מחו"ל.
