החלטה היסטורית: שר החינוך יואב קיש הודיע היום (רביעי) כי ציוני המגן יהוו את הציון הסופי בתעודת הבגרות, למי שיבחר בכך. במסיבת עיתונאים שכינס אמר קיש: "הנוער שלנו חבה שנים קשות בלימודים מהקורונה, העיצומים והמלחמה הקשה והארוכה. לכן החלטתי לאפשר שציוני המגן יהיו הציון הסופי בתעודת הבגרות".
לדברי קיש "השיקול המרכזי שהנחה אותי היה שהעומס על התלמידים יקשה על הלמידה. אנחנו נקיים את הבחינות כולל הבגרות הקרובה בהיסטוריה. נאפשר לתלמידים לגשת לבגרות חיצונית אבל נאפשר גם להסתפק בציון הפנימי. ראשי האוניברסיטאות היו חלק מהשיח ואני מבין את החשיבות של בגרויות חיצוניות אבל זאת החלטתי. כל תלמיד יוכל לבחור את הדרך שמתאימה לו. אם היינו דוחים לספטמבר יש יותר חסרונות כי רבים מתגייסים והמרחק מהלימודים גדל".
"ההחלטה נשענת על עיקרון פדגוגי ברור: תפקידה של הבחינה לשקף את הדרך שעשו התלמידים – את הלמידה, הידע והמאמץ שהשקיעו – ולא את התנאים הלא שגרתיים של תקופת ההיערכות והעומס הרגשי. הבחירה נועדה למנוע פגיעה ולהבטיח מקסימום גמישות, בעיקר עבור תלמידים שעבורם ההיבחנות הפיזית בתקופה זו אינה מתאפשרת או אינה מייצגת נאמנה את הישגיהם הלימודיים", אמרו במשרד החינוך והדגישו כי לא ניתן יהיה גם להיבחן וגם לבחור לאחר מכן בציון המגן – כל תלמיד יידרש לבחור מראש את הדרך המתאימה לו.
"זו בחירה שקולה, שנועדה לא רק לתת מענה, אלא גם לייצר ודאות ולהחזיר לתלמידים שליטה. היא מבטאת אמת פדגוגית ואנושית גם יחד, ואת האחריות שמערכת החינוך נושאת כלפי כל תלמיד ותלמידה במדינת ישראל בתקופה מורכבת זו", הוסיף השר קיש.
רבבות תלמידי י"א-י"ב שאמורים לגשת ביום שני לבגרות בהיסטוריה ובעוד שבועיים לבגרות בפיזיקה כשבתווך בחינות נוספות, כססו ציפורניים לקראת החלטת שר החינוך היום אם יבוטלו הבחינות הנותרות כפי שדורשים הן תלמידים והן צוותי חינוך והורים בצל ימי העימות עם איראן שטלטלו את לוח הבחינות ואת נפשות התלמידים, שכמו כולנו לא בדיוק ישנו או היו מסוגלים לתפקד וללמוד לבחינות. המצב הביטחוני דחה את לוח הבחינות הנותרות כבר פעמיים, בשבועיים ביחס למועד המקורי, וזאת כשימי הגיוס הראשונים של השמיניסטים כבר מלחכים את שוליו של לוח הבחינות הנוכחי.
ההתנגדות העיקרית לביטול בחינות הבגרות הנותרות והסתמכות על ציוני בחינות המתכונת הפנימיים של בתי הספר מגיעה בעיקר מתוך משרד החינוך עצמו משום שבאגף הבחינות חוששים שאם ההערכה הסופית תישאר בידי בתי הספר, תיווצר אינפלציה של ציונים טובים מדי שאינם משקפים את הידע האמיתי של התלמידים. מנגד, במועצת התלמידים הארצית דווקא תמכו ביצירת מועד לבגרות ארצית חיצונית שיתואם עם צה"ל כדי שתלמיד שלא הוערך מספיק בבחינת ה"מגן" יוכל להיבחן בבגרות חיצונית אם יחפוץ בכך גם תוך כדי שירותי הצבאי. על האופציה הזאת ויתר שר החינוך והותיר את הברירה בידי התלמידים אם לגשת כבר בשבועיים הקרובים לבגרות או להסתפק בציון המתכונת.
ד"ר נורית הוכברג, מרצה במחלקה לחינוך ובחוג לביולוגיה ורכזת התוכנית הרשותית חדרה-השרון להסבת אקדמאים להוראה במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט, אמרה למעריב: "חשוב לקיים את מבחני הבגרויות אך יש לבחון מחדש את מועדי הבחינות בשקלול של כמה פרמטרים: החשיבות של ההערכה והמדידה, טיפוח חשיבה מעמיקה, מיומנויות רלוונטיות לחיים ורווחה נפשית של הלומדים".
"חשוב לקיים את מבחני הבגרות אחרי ההתאמות שיבוצעו מאחר שהתאמות אלו מהוות כלי מרכזי להערכת הישגי התלמידים ולהבטחת סטנדרט אחיד של ידע. עם זאת, בבניית תוכנית המבחנים חשוב להביא בחשבון את אתגרי העומס, הלחץ והשטחיות בלמידה וכן את לוח הזמנים וההתחייבויות של התלמידים בתום תקופת הבחינות המקורית".
