בעוד רוב בני גילם מתכננים חופשות ובילויים, אלפי בני נוער מכל רחבי הארץ מנצלים את החופש הגדול דווקא כדי לתת. מאז מבצע “עם כלביא" ועל רקע המציאות הלא פשוטה שבעקבותיו, הם מתגייסים ביוזמה אישית לסיוע למפונים שבתיהם נהרסו, לשיקום גני ילדים ובתי ספר שנפגעו, להכנת מקלטים לעתיד ולאיסוף ציוד עבור חיילי צה"ל.
“ההתנדבות והעזרה לזולת הן הדרך שלי להרגיש משמעותית, להיות חלק מהמאמץ המלחמתי ולא לשבת בצד ולחכות שיקרה משהו", מסבירה רינת ביאדגלין בת ה־17, שמתנדבת במסגרת מחלקת הנוער של קריית מלאכי. “בוער בי לפעול בעצמי ולהיות חלק מהתקומה הזו של עם ישראל. אני חושבת שלנו, בני הנוער, יש עוצמות מטורפות כדי לפעול לזה שהעורף יישאר חזק וגם כדי לתת גב לחיילים וללחימה".
ממלא ומספק
במהלך השבוע האחרון השתתפו ביאדגלין וחבריה מקריית מלאכי בשתי יוזמות התנדבות. במסגרת שיתוף פעולה עם צה"ל יצאו בני נוער מהעיר לבסיס חצרים, שם ארזו לצד חיילים מאות ערכות עבור לוחמים. ביום אחר, בגבעת הפרפרים שבראש העין, הם עסקו בפעילות חקלאית ובתחזוקה. המתנדבים הצעירים גם ניקו והכשירו מקלטים בעירם בימי המלחמה נגד איראן.
“הצטרפנו לחמ"ל של העירייה ובדקנו שלכל המקלטים בעיר יש מים וחשמל ושהם ראויים לשהייה ממושכת", ביאדגלין מפרטת. “קיבלנו רשימות של הבניינים הישנים, עברנו מקלט־מקלט, בדקנו אם הוא פנוי מחפצים, ואם לא, הבאנו כוח נוער ופינינו אותו. במקביל, בהפוגות בין האזעקות, חילקנו מים ועוגות למשפחות המגויסים ואנחנו עדיין עושים בייביסיטר לילדים של המילואימניקים. אנחנו כ־50 בני נוער שיוצאים שלוש פעמים בשבוע לפחות לפעילות התנדבות כדי לעזור איפה שצריך".
באילו תגובות אתם נתקלים?
“וואי, מדהימות. האנשים ממש שמחים ומודים לנו. הם תמיד אומרים, ‘מזל שיש את הנוער’, ומחמם את הלב לשמוע את זה. אני ממש שמחה שאני חלק מהעשייה הזו. זה גם מפיג את השעמום בבית וגם מאפשר לי להרגיש טוב עם עצמי. זה ממלא ומספק. במקום לשבת ולראות כל היום חדשות אנחנו עסוקים בעשייה".
רשת החינוך “אדם ואדמה" מבית השומר החדש נקראה אף היא לדגל כשהוזמנה לשקם גני ילדים בקיבוצי הצפון שנפגעו בשנה החולפת. אחד הגנים שנפתחו השבוע, הודות לסיוע בני הנוער של הרשת, הוא הגן בקיבוץ חניתה. “אחת המשימות שלנו הייתה שיקום גן הילדים בקיבוץ", מספר אשי טוויג בן ה־16 ממושב עזריה, חניך ב"אדם ואדמה". “כשהגענו לגן הוא נראה נטוש והפוך. היה שם המון בלגן, אז פינינו זבל, ניקינו וסידרנו במשך יום שלם, מהצהריים ועד הערב. הבנתי ממנהלת הגן שהיא הייתה בהלם שעשינו בכמה שעות עבודה שהייתה לוקחת לצוות הגננות כמה ימים. עכשיו הגן נפתח בזמן לקייטנת הקיץ".
איזו הרגשה יש לך כשאתה עוסק בפעילות הזאת?
“זו ההרגשה הכי טובה שיש, באמת. כי אתה גם עושה את זה עם החברים שלך וגם מבין שמה שאתה עושה הוא משמעותי. אתה מחזיר את הילדים לגן. תבין, כולם מסיימים את הלימודים ב־20 ביוני. אנחנו יצאנו לשלושה שבועות של עבודת התנדבות, בלי לימודים, רק עבודה. עכשיו אני מדבר איתך בזמן שאנחנו נוטעים כרם חדש עם חברי קיבוץ יראון, קילומטר מהגבול עם לבנון. אחרי כל ההרס שהאזור עבר, אנחנו מצמיחים שתילים מחדש. זה מרגש. בכל יום אנחנו מתנדבים במקום אחר שנפגע בצפון. בשבילי זה תענוג, זה עדיף על לשבת בבית ולא לעשות כלום. ברגע שאני עוזר לשקם מקום מסוים, אני מרגיש שאני יכול לעשות הכל".
גם בזמן האזעקות
גם חניכי מרכזי הנוער של עמותת OU ישראל התגייסו למען התושבים והקהילות בעת המלחמה. ב־18 המרכזים הפזורים בטבריה, בעכו, בנהריה, בקריית גת ובמקומות נוספים עסקו 2,300 החניכים ו־270 המדריכים בהכנה ובחלוקה של חבילות מזון, בהפעלות למפונים בבתי המלון, בסידור מקלטים ובהתקנת מנות קרב לחיילים.
“סיימתי עכשיו את כיתה י"ד ואני לא חושב על דרך אחרת להעביר את הזמן הזה של החופש הגדול חוץ מלהתנדב", אומר אביחי כהן (19), כיום מדריך ובעברו חניך במרכז הנוער OU בטבריה, שבוחר להעביר את התקופה עד גיוסו בהתנדבות למען הקהילה.
“ההתנדבות הזו היא אוויר לנשימה עבורי ועבור החניכים. בזמן המלחמה הזו, בשיא ירי הטילים האיראניים, שיתפנו פעולה עם עמותת ‘שכן טוב’ ובין האזעקות הגענו לבתים בטבריה וחילקנו למשפחות מצרכים בסיסיים כדי שלא תהיה משפחה אחת שחסר לה. לפעמים תפסו אותנו בדרך האזעקות, אז הלכנו למרחב המוגן ואחר כך המשכנו לחלק. הגענו גם לבתי המלון כדי לסייע למפונים ולחלק להם מוצרים ופריטי מזון שארזנו".
מהם לדעתך הערכים שהפעילות הזו מנחילה לנוער?
“זה מלמד אותם שהנתינה לקהילה נותנת לנותן הרבה יותר. ברגע שאתה עוזר למישהו שצריך את עזרתך, אתה תקבל משהו ששום סכום כסף לא יוכל לתת לך. זה ערך של עשיית טוב, והוא מדרבן את בני הנוער להמשיך להתנדב. את החופש הגדול נעביר בסיוע לקהילה וגם באטרקציות לחניכים שלנו".
מיזם “מחשב לכל משפחה" החל לפעול בתקופת הקורונה, כשתלמידים רבים שלא היה ברשותם מחשב לא יכלו לקיים סדר לימודים רציף. עכשיו, לאחר שבמלחמה נגד איראן בתים רבים נפגעו וציוד רב נהרס, חזר המיזם לפעול כדי להעניק מחשבים למפונים שאיבדו את רכושם.
“במסגרת הפרויקט אנחנו מקבלים בתרומות אביזרים כמו עכבר, מקלדת ומסך, אני מתאימה את החלקים למחשב לפי הדגמים ומתקשרת לאנשים שאין להם, שיבואו לקבל את המחשבים במתנה", מסבירה שי־לי יעקב בת ה־14 מבת ים, אחת המתנדבות. “השבוע היה מקרה של אבא אחד שהתרגש מאוד כשנתתי לו מחשב כי יש לו שלושה ילדים, ואין להם מחשב. מרוב התרגשות הוא הביא לי שוקולד במתנה, וזה היה השוקולד הכי טעים שאכלתי כי הוא בא מתוך הלב"
כמה פעמים בשבוע את מתנדבת במיזם?
“פעמיים־שלוש בשבוע. אנחנו צוות של 15 בני ובנות נוער, שאוסף כמה שיותר מחשבים כדי לחלק אותם לכמה שיותר אנשים. חשוב לי להתנדב ולתת מעצמי למען הקהילה. אמא שלי דרבנה אותי לזה, ועכשיו זה בא ממני. זה נותן הרגשה טובה. אני גם מתנדבת במד"א ובשנה הבאה גם נכנסת להדריך בבני עקיבא. התנדבות היא משהו שהייתי רוצה להמשיך בו כשאתבגר".
