בג"ץ דחה עתירה שהגישה עמותת "צדק פיננסי" נגד ממשלת ישראל והכנסת, בדרישה לבטל שינויים שנעשו בחוק התקציב לשנת הכספים 2025 בעקבות החלטות ממשלה. העתירה עסקה בשלוש החלטות שקיבלה הממשלה, שתיים מהן נגעו לשינויים בהצעת חוק התקציב לקראת אישורה בקריאה שנייה ושלישית, והשלישית לשינוי סדרי עדיפויות והפחתה בתקציבי משרדי הממשלה. בג"ץ אימץ את עמדת היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק, והכריע כי העתירה תידחה.
לטענת העותרות, בהן חברת הכנסת נעמה לזימי, השינויים פגעו בחובת הממשלה להגיש לכנסת הצעת תקציב "מפורטת" בהתאם לחוק יסוד: משק המדינה, ונעשו באופן הסותר את הוראות החוק.
בית המשפט, בהרכב המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטים דוד מינץ ורות רונן, קבע כי דין העתירה להידחות על הסף. סולברג ציין בפסק הדין כי נוסח העתירה כמעט זהה לעתירה קודמת שנדחתה משום שהוגשה בטרם אושר חוק התקציב בכנסת.
לדבריו, בעתירה הנוכחית לא נעשו התאמות עובדתיות או משפטיות הנדרשות, והיא התעלמה מהעובדה שחוק התקציב כבר התקבל ונכנס לספר החוקים.
השופט סולברג מתח ביקורת חריפה: "נוסח העתירה שלפנינו זהה ברובו המכריע לנוסח של קודמתה, שהוגשה טרם עבר חוק התקציב בקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת. לא נעשו בו ההתאמות המשפטיות הנדרשות, אף לא שינויים עובדתיים מינימליים".
עוד נקבע, כי העתירה לוקה בכך שאינה מתמודדת כלל עם הליך החקיקה שהתקיים בפועל בוועדות הכנסת ובמליאה, ואינה מתייחסת למסגרת הנורמטיבית הרלוונטית – לרבות תקנון הכנסת. סולברג ציין כי ביטול חוק שנחקק הוא סעד קיצוני, שאינו ניתן בהיעדר תשתית עובדתית ומשפטית הולמת.
בנוסף, בית המשפט הדגיש כי העותרות לא מיצו את ההליכים מול הרשויות, כנדרש. על פי פסק הדין, פניות העותרות לממשלה והכנסת לא נתנו מענה להליכים החדשים שננקטו לאחר אישור החוק, והעתירה הוגשה בחלוף שמונה ימים בלבד ממועד פנייתן. לבסוף, נקבע כי העותרות ישלמו הוצאות בסך 8,000 ש"ח, שיחולקו שווה בשווה בין ממשלת ישראל לבין הכנסת.
