תוצאת לוואי היא הגידול במספר המגרשים שעוסקים במכירת רכבים מעוקלים. לפי גורמים בתחום, ב-2017 היו בארץ 3 מגרשים כאלה שהחזיקו בממוצע 150 מכוניות. היום יש 9 מגרשים כאלה, בגלילות, פתח תקווה, בני ברק חיפה ואשדוד, עם 600 מכוניות.
לפי נתוני עמותת פעמונים, המדריכה ומלווה משפחות להתנהלות כלכלית נכונה, ממוצע גובה ההלוואה לרכב עומד על כ-47 אלף שקל, בעוד ממוצע ההחזר החודשי עומד על כ-1,150 שקל. על מנת לעמוד בהחזרי התשלומים, את ההלוואה הישראלים לוקחים מהבנק, מחברות האשראי, מחברות אשראי חוץ בנקאיות או אפילו מהמשפחה, ומנעד הריביות נע מריבית פריים של -0.5% עד גובה של 14% ריבית.
לדברי שרון לוין, מנהלת ההסברה של ארגון פעמונים: "בשנה האחרונה מחירי כלי הרכב, בין אם הם יד ראשונה או שנייה, עלו מאוד בשל העובדה שקיימת בעיה באספקת רכבים חדשים בעקבות המלחמה. כדי לקנות רכב מיד ראשונה או שנייה, אנשים לוקחים הלוואות מכל מקור אפשרי: בנקים, גופים חוץ בנקאיים, משפחה וגם על חשבון קרנות השתלמות וקרנות הפנסיה ובמקרים קשים אפילו מהשוק האפור. הבעיה היא שמי שלקחו הלוואות גם צריכים להתמודד עם עליית הריבית שהשפיעה על החזרי ההלוואות".
ומה בכל זאת עושים? "ההמלצה שלנו היא לעשות סקר שוק ולבדוק האם ניתן לקבל את הלוואה בתנאים טובים יותר אולי לפרוס אותה ולנהל משא ומתן בנושא. צריך להסתכל גם על הריבית אך בעיקר על גובה ההחזר החודשי, והאם ניתן לעמוד בו לאורך זמן. הלוואה לרכב היא בדרך כלל לתקופה ארוכה, של כמה שנים, והשאלה היא אם במסגרת ההוצאות המשפחתיות יש למשפחה את הסכום לעמוד בזה כהוצאה שוטפת", מסבירה לוין.
ככל שהלחימה תימשך ושיוקר המחייה יוסיף לעלות, ההשפעות של העלייה ביוקר המחייה ועליות הריבית עשויות להיות משמעויות. היות וכוח הקנייה יקטן, ויתרה מכך היכולת של הלווים לעמוד בהחזר תשלומים לחברות שמימנו עבורם רכישת רכב חדש תצמצם, ייתכן מצב בו חברות המימון יקשיחו את תנאי החזרי התשלום, דבר שעלול להוביל לעלייה בהפסדי אותן חברות אך גם לכך שרוכשים פוטנציאלים ייאלצו לוותר על רכישת רכב יד ראשונה ולעבור לפתרונות חלופיים דוגמת רכישת רכב יד שנייה ומעלה.
