ברוכים הבאים למצעד המוזיקה השבועי הרשמי של "מעריב": בכל יום ראשון נציג לפניכם, קוראינו הנאמנים, את השירים החדשים והלוהטים ביותר במוזיקה הישראלית, ואתם, ורק אתם, תצביעו ותחליטו מהו שיר השבוע שלכם.
ביום שישי יפורסמו התוצאות ונדע מיהם הכוכבים הגדולים של השבוע – עד השבוע הבא. הכלל היחיד הוא שבכל שבוע יוצגו במצעד שירים שונים לגמרי, החדשים ביותר של אותו שבוע, וזמרי וזמרות השבוע הבאים.
תמיר גרינברג – Can’t Get Over You
תמיר גרינברג ממשיך לבסס את מעמדו כזמר הכי בינלאומי שצמח כאן בשנים האחרונות, עם בלדת קאנטרי-סול באנגלית – סגנון שכבר הפך לסימן ההיכר שלו. בשיר החדש הוא נוגע בפצע מוכר: הניסיון לשחרר אהבה שלא מרפה. דרך טקסט מלא בדימויים עוצמתיים ומוזיקה שמרקדת בין רוך דרומי לעוצמה דרמטית, גרינברג מגלם גיבור מאוהב שמוכן לחצות ימים, להילחם ברוחות רפאים ולעשות הכול – חוץ מדבר אחד: להתגבר. הקול שלו, מלא נשמה ובשליטה נדירה, מוביל את השיר ביד בטוחה עד לסיום הכואב-משחרר.
יובל גולד – אגו
יובל גולד, אחד הקולות הבולטים שיצאו מהעונה החולפת של "הכוכב הבא לאירוויזיון", עושה צעד מפתיע ומרענן מהעולם הרוקיסטי שבו זיהינו אותו – אל תוך פופ עדכני, קצבי ומדויק. "אגו" הוא שיר שכולו תסכול מהול בשנינות – טקסט על אהבה רעילה, מסיבות שדועכות, ורגש שנחנק תחת פוזה. הפזמון נתפס מיד, ההפקה קולחת והגישה הווקאלית של גולד שומרת על הקצוות החדים שמייחדים אותו גם בתוך שיר פופ מובהק. זה שיר שמזמין לרקוד איתו – אבל גם מציץ פנימה אל הלב שמתחת לביטים. גולד מוכיח שהוא לא רק רוקר, אלא גם פרפורמר ורסטילי עם סגנון שמתחדד משיר לשיר.
מיה סולימן – אחרי שזה נגמר
מיה סולימן ממשיכה לבסס את עצמה כיוצרת אישית וכנה בסצנה המקומית. בבלדה החדשה שלה, היא פותחת את הלב בלי פילטרים – טקסט חד, רגשי ואינטליגנטי שמשרטט את המסע הרגשי אחרי שברון לב: מהכחשה ועד ההכרה, מהכאב ועד ההבטחה לעצמה שזה כבר לא יקרה שוב. בקולה הרך אך הנחוש, היא שוזרת אמת פנימית כמעט יומית. בלי דרמות מיותרות ובלי מניירות, סולימן מצליחה לרגש דרך דיוק, כנות ונשמה. שיר של פרידה – אבל גם של התחלה.
אייל לוי – בואי אליי
אייל לוי, בן 13 בלבד, ממשיך להפתיע ולהקסים את הקהל הישראלי עם שיר רגאיי קליל ונאיבי שמזכיר לנו כמה אהבה ראשונה יכולה להיות פשוטה, מתוקה ובלתי אמצעית. בנו של רואי לוי משוטי הנבואה, וכוכב טיקטוק עם עשרות מיליוני צפיות, מוכיח שגם בגיל צעיר אפשר לגעת באנשים דרך מוזיקה. "בואי אליי" הוא שיר קיץ אופטימי, מלא בקסם ילדי, חיוך מדבק וניחוח של חופש – עם ביט רגאיי מרחף ופזמון שלא יוצא מהראש. אייל נשמע כמו מי שנולד לבמה, אבל מצליח לשמור על אותנטיות וכנות שקשה לעמוד בפניה.
מאי קשת – רעש בראש
אחרי שהפכה לאחת השחקניות הבולטות של תיאטרון בית ליסין, מאי קשת פותחת פרק חדש ומרגש ביצירה האישית שלה – עם סינגל בכורה מתוך EP ראשון. "רעש בראש" הוא שיר אינטימי וכן שמביט פנימה ומנסח את התחושה המוכרת של ריצוי מול רצון, של ניסיון לעמוד בציפיות של אחרים עד שהקול הפנימי כמעט נעלם. הקול של קשת רגיש ומדויק, וההפקה שומרת על רוך שמאפשר למילים לגעת. פתיחה מבטיחה לאומנית שנראה שיש לה הרבה מה להגיד.
הילה רוח – תביאו יותר
הילה רוח שוב מוכיחה שהיא לא עוד יוצרת –-אלא אחת הקולות הכי נוקבים, אישיים ובלתי מתפשרים במוזיקה הישראלית. בשיר החדש "תביאו יותר" היא מציגה מעין רקוויאם של חמש השנים האחרונות – שיר של כאב, בלבול, תקווה וייאוש, עטוף ברוק מחוספס עם טון שמבקש הרבה יותר מהחיים, מהחברה, ואולי גם מעצמה.
הקליפ לשיר, שנוצר בשיתוף פעולה מרהיב עם סטודנטים מתכנית מיוחדת בבצלאל, הופך את האמירה שלה למופע חזותי צבעוני, עוצמתי ורב־שכבתי. בין אנימציה לקולאז', בין תלת־ממד לרגש גולמי – מתקבלת תמונה כואבת אך חיה של החיים פה. רוח מזכירה לכולנו למה היא כל כך חשובה – היא אומרת את מה שאחרים רק מרגישים.
