הבית הלבן הודיע הלילה (בין חמישי לשישי) כי שיעור המכס על סחורות מישראל יעלה ל־15%, במסגרת תוכנית המכסים החדשה שמקדם הנשיא דונלד טראמפ. מדובר בעלייה לעומת מכס זמני של 10% שנכנס לתוקף מוקדם יותר השנה – אם כי פחות מהמכסה המקורית של 17% שהוצגה בחודש אפריל.
על רקע המהלך, גורמים מדיניים וכלכליים בישראל קיימו בחודשים האחרונים מגעים מול ממשל טראמפ, במטרה לצמצם את הפגיעה בייצוא. בין הגורמים שהיו מעורבים: שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שר הכלכלה ניר ברקת, וראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ’ אבי שמחון. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח עם טראמפ בנושא, אך בקשתו להפחתה דרמטית לא התקבלה במלואה.
ארה״ב נימקה את קביעת שיעור המכס לפי נוסחה המבוססת על גירעון הסחר הדו-צדדי. לפי הנתונים, ישראל מייצאת לארה״ב סחורות בשווי של כ־20 מיליארד דולר בשנה, אך מייבאת ממנה רק ב־13 מיליארד – פער של 7 מיליארד דולר, או 35%. שיעור המכס שנקבע (15%) מהווה מחצית מהפער הזה, בהתאם למודל החדש של הממשל.
למרות הסכם סחר חופשי שקיים בין המדינות מאז 1985, חלק מהייצוא הישראלי – בעיקר בתחום החקלאי – לא היה פטור ממכסים גם בעבר. בתחילת אפריל השנה הודיע משרד האוצר הישראלי על ביטול חד־צדדי של מכסים על יבוא חקלאי מארה״ב, אך המהלך לא השפיע על החלטת וושינגטון.
עם זאת, תחומים רבים בייצוא הישראלי אינם צפויים להיפגע: שירותים כגון תוכנה, מחקר ופיתוח, שירותי ענן וסייבר – שמהווים חלק עיקרי מהייצוא – פטורים ממכס. גם מוצרי מוליכים למחצה וציוד רפואי הוחרגו במפורש.
ישראל אינה לבד. במסגרת ההכרזה הלילה, הודיע טראמפ על מכסים חדשים גם על עשרות מדינות – בהן הודו (25%), קנדה (35%), דרום קוריאה, יפן, מדינות האיחוד האירופי (15%) ועוד. לעומת זאת, מדינות שהקדימו וחתמו על הסכמי סחר פרטניים – בהן בריטניה, ברזיל ווייטנאם – הצליחו להפחית את היקף המכסים שיוטלו עליהן.
סין, לעומת זאת, טרם הגיעה להסכם קבוע עם וושינגטון. נכון לעכשיו, היא סופגת את המכסים הגבוהים ביותר, אך מנהלת מגעים להארכת ההסדר הזמני הקיים.
