ארז וינר: "חמאס לעולם לא יחזיר את כל החטופים, הם סיבת הקיום שלו"

אז למה הרמטכ"ל הודיע על סיום תפקידו?
"אני חושב שנהגו בו בצורה לא ראויה ולא מכבדת".

מה דעתך על החלטת הקבינט לכבוש את עזה?
"זו החלטה מאוד נכונה. לכל אורך הזמן שהתנהל השיח הרדוד על כיבוש מול כיתור, ובאו הקבינט ושר הביטחון ושאלו, תסבירו לנו מה לא עבד טוב עד עכשיו כדי שנפיק לקחים, אמרתי שצריך לשלוט בסיוע האזרחי. היה לנו ברור עד כמה חמאס מרוויח מהסיוע וכיצד הוא משתמש בו בכדי להתחזק. הדבר השני שאמרתי הוא שצריך לשלול מחמאס את השליטה באוכלוסייה. ליצור הפרדה בין הטרור לאוכלוסייה. והדבר השלישי הוא שליטה בשטח. שיטת הפשיטות הוכיחה שהיא לא עובדת, אנחנו רק נכנסים ויוצאים וחוזר חלילה ומשלמים מחירים כבדים. כשאתה כובש שטח בצורה מסודרת, הטרור מושמד לאט אך ביסודיות. ראינו את זה גם בציר נצרים וגם ברפיח. ולכן כבר לפני שנה וחודשיים באנו למטה הכללי ואמרנו, בוא נעשה מבצע על צפון הרצועה".

כלומר ממשל צבאי?
"היה נכון מאוד להחיל ממשל צבאי בעזה, אבל הרצי הלוי ואייל זמיר לא רצו. אז הבאנו חלופה, והצענו קרן אמריקאית שתחלק את המזון בעזה. התורה הצבאית היא אוניברסלית. כשאתה מסתכל על כל המקומות בעולם שניצחו טרור גרילה, ממלחמת הבורים ועד הניצחון על הטרור ביהודה ושומרון, מתברר שזה אפשרי רק כשיש שליטה בסיוע האזרחי, במשאבים, באוכלוסייה ובשטח. ואת כל אלו אפשר להשיג או באמצעות ממשל צבאי זמני או כשאתה מפעיל כוחות מקומיים כמו החמולות".

אם זה כל כך טוב, למה ההצעה מעוררת התנגדות כה עזה?
"כי למילה 'כיבוש' במדינת ישראל יש קונוטציה שלילית. כשהמילים 'כיבוש' ו'ממשל צבאי' מגיעות יחד, זה מפחיד לא רק אנשים אלא גם קצינים ומפקדים שגדלו וחונכו בצורה מסוימת".

מדובר על שליטה בשני מיליון תושבים.
"זו הדרך היחידה להשיג שקט וש־7 באוקטובר לא יחזור על עצמו. ההסתייגות שלי היא רק שלא דיברו מספיק על הגירה. הפתרון היחיד לעזה, אזור מוכה אסון, הוא הגירה. גם אם פותחים לעזתים את השער החוצה בלי לדאוג להם לשום דבר, לא לצידה ולא לכסף, מיליון איש יוצאים. יש שם 150 אלף פצועים? רק הם לבד הומניטריים. שמדינות ערב שכל כך דואגות לעזתים ייקחו את הפצועים במקום לזרוק להם על הראש מצנחים עם אוכל מעופש. לכל פצוע יש מלווה אחד לפחות, ועוד לא ספרנו את אלו שיש להם דרכונים כפולים ובני משפחה בקנדה, באיטליה ובצרפת ויכולים להשיג איחוד משפחות".

איך מתמודדים עם בעיית הרעב בעזה?
"בעזה אין רעב. יש בעיה של חלוקת מזון לא הוגנת. אף אחד שם לא מת מרעב, אבל יש אנשים במצוקה תזונתית שנלחמים על הארוחה שלהם, כשבמנהרות יש מי שאוכל בשר והשווקים מלאים. יש ברצועה היום מזון שמספיק להרבה יותר מהאוכלוסייה בעזה, אבל אם את לא מספיק עשירה או חזקה או מקורבת לחמאס, לא תגיעי אליו. גם בישראל יש מצוקת רעב בשכבות מסוימות, ועדיין כל העולם לא עומד ומזדעזע".

השאיפה של סמוטריץ' ובן גביר היא לייהד את עזה.
"גיבור ישראל אבידע בכר אמר, 'כדי להמשיך לחיות בבארי אני רוצה להסתכל על עזה ולא לראות כלום'. ואני אומר, עם כל הכבוד לשאיפות סיפוח והקמת יישובים, המינימום המתבקש הוא קודם כל לתקן את הטעות האסטרטגית שעשינו בהתנתקות. כל התוחמת הצפונית, רכס בית חאנון, רכס השבעים ועד ציר פילדלפי צריכים להיות בשליטת ישראל. היאחזות נח"ל, הקמת ישיבה של תורה ועבודה ושמירה על הגבול ברוח חזון ההתיישבות של דניאלה וייס זה דיון פוליטי לגיטימי במדינת ישראל שאני לא צריך להיכנס אליו. עמדתי הצבאית המקצועית היא שחייב להיות בעזה שטח בשליטה ישראלית מלאה ומימוש תוכנית ההגירה של הנשיא טראמפ, כדי שלא יירו על שדרות בכינון ישיר".