סדרת המהלכים הנועזים האחרונים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במדיניות החוץ הפתיעה אפילו כמה ממבקריו החריפים ביותר. רק במזרח התיכון ובשבוע האחרון בלבד, טראמפ נפגש עם מנהיג שארה"ב מגדירה רשמית כטרוריסט, הודיע על הסרת כל הסנקציות על סוריה, וחתם על הפסקת אש עם החות'ים וכן קידם את עסקת שחרור החטופים עם חמאס – כשבשני המקרים ישראל לא הייתה חלק מההסכמים.
ותיקי ממשל ביידן ששוחחו עם סוכנות הידיעות "אקסיוס", העלו שאלות לגבי מניעיו של טראמפ, אך בירכו על תעוזתו לשינויים המשמעותיים שהוא מוביל. "אלוהים, הלוואי ויכולתי לעבוד בממשל שמסוגל לפעול כל כך מהר", הודה אחד מהם.
נד פרייס, בכיר לשעבר במחלקת המדינה תחת הנשיא הקודם, ג'ו ביידן, אמר: "הוא מבצע את כל הפעולות האלה, וכמעט אין תגובה, זה נתקל במשיכת כתפיים. יש לו יכולת לעשות דברים מבחינה פוליטית שנשיאים קודמים לא עשו, כי יש לו סמכות מוחלטת וללא עוררין על המפלגה הרפובליקנית".
רוב מאלי, שכיהן בתפקידים בכירים בשלושה ממשלים שהובלו על ידי המפלגה הדמוקרטית, כולל ניהול המגעים עם איראן תחת ברק אובמה וביידן, מוסיף: "קשה שלא להיות בו-זמנית מבועתים מהמחשבה על הנזק שהוא יכול לגרום עם כוח כזה, ובו בעת להתפעל מנכונותו לנפץ בחוצפה כל כך הרבה נושאים מזיקים הנחשבים לטאבו".
נזכיר כי טראמפ נוקט בצעדים שאף נשיא לפניו לא היה שקל לבצע. הוא נטש את העמדה המערבית המאוחדת של תמיכה באוקראינה "כל עוד שיידרש" על ידי ניהול משא ומתן ישיר עם ולדימיר פוטין והצהיר כי קייב לעולם לא תקבל בחזרה את חצי האי קרים ועליה להגיע להסכם כעת.
הוא התערב ישירות בפיגוע האחרון בקשמיר, דבר שממשלים קודמים נמנעו ממנו כדי לא לעורר התנגדות בהודו. הוא תמך בשיחות ישירות עם איראן והתעלם מנצים בארה"ב ובחו"ל שתקפו את ממשלי אובמה וביידן בנושא זה. יתרון עבורו הוא שרבים מהם, כמו בנימין נתניהו, נרתעים מלבקר את טראמפ.
בנוגע לסוריה, מחלקת המדינה של טראמפ אימצה תחילה מדיניות דומה לזו של ממשל ביידן – הקלה בסנקציות תתאפשר אם ממשלתו של אחמד א-שרע, "הטרוריסט בחליפה", תעמוד במספר קריטריונים, כמו דיכוי קבוצות קיצוניות. באופן אירוני, הממשל החדש בסוריה היה מוגבל על ידי סנקציות שהוטלו על הדיקטטור שהוא החליף. כך היו פועלים בעבר, עד שטראמפ החליט לשנות את הגישה.
בן רודס, יועץ לביטחון לאומי תחת אובמה, אמר בפודקאסט "Pod Save the World": "זו בבירור ההחלטה הנכונה. אני לא יודע למה ג'ו ביידן לא עשה זאת". "אני לא אוהב את המניעים של טראמפ לרבים מהדברים שהוא עושה", המשיך רודס, "אבל יש לציין שהוא לא כבול לפחד המתמיד מהתקפות בסגנון 'אנחנו חייבים למנף את הסנקציות למען כך וכך'. לא! לפעמים פשוט צריך לנסות משהו אחר".
מה שהדהים במיוחד ותיקי ממשלים קודמים הוא שטראמפ אישר בחודש שעבר שיחות ישירות עם חמאס, שכאמור, גורמים ישראלים למדו עליהן רק באמצעות מודיעין.
השבוע, שליחו של טראמפ, סטיב ויטקוף, השתמש בשיחות ערוץ אחורי כדי לנהל משא ומתן על שחרורו של החטוף הישראלי-אמריקאי עידן אלכסנדר, ובכך ערער את טקטיקות המשא ומתן של ישראל. בכיר לשעבר בממשל ביידן אמר: "אני משער שוויטקוף לא צריך להביט מעבר לכתפו כמו קודמיו. אלה היו צריכים לוודא ששר ההגנה, האוצר וראש ה-CIA תומכים במהלך. הוא פשוט עושה זאת".
ממשל ביידן שקל אך בסופו של דבר דחה פתיחת שיחות ישירות עם חמאס. פרייס מציין: "זה לא קשור לנשיא ביידן, זה קשור לנשיא טראמפ וליתרון שיש לו מול בנימין נתניהו. אם ממשל ביידן היה עושה משהו כזה, ביבי היה יוצא נגדו בחריפות".
כל הבכירים הדמוקרטים לשעבר שדיברו עם אקסיוס הטילו ספק במניעיו של טראמפ, גם לגבי מדיניות שהסכימו איתה אישית. הם ציינו שהוא לא רק מפר נורמות כדי לקדם שלום, אלא גם כדי לקדם מטבעות קריפטוגרפיים, להרחיב את נכסי הנדל"ן שלו ולרכוש מטוס בשווי 400 מיליון דולר.
ההכרזה על סוריה הגיעה בעיקר בדחיפתם של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן – שני מנהיגים השולטים בשפה העסקית שטראמפ מזדהה איתה.
