בימים של סערה פיננסית וריאלית גלובלית, כשהמבוגר הג'ינג'י מאמריקה התעורר על צד שמאל, טוב לדעת שלישראל יש נגיד שפוי המתפקד כמבוגר אחראי, ולא נגיד ביבוא אישי מעלי אקספרס. כהרגלו, הוא מנסח את תשובותיו בזהירות, ובנושאים פוליטיים – כמו ההשלכות האפשריות להקדמת הבחירות – הוא מתנסח בזהירות מופלגת.
באופן לא מפתיע החליט בשבוע שעבר פרופ' אמיר ירון להשאיר את הריבית במשק ללא שינוי, ובראיון חג מסביר את הסיבות לכך: "לא ניתן להוריד כעת את הריבית. על פי תחזית מחלקת המחקר, הריבית תרד בשנה הקרובה מ־4.5% ל־4%. קיימת אי־ודאות רבה, וכדי להוריד את הריבית היינו רוצים שתהיה התאמה בין מגמות הביקוש להיצע. אני מקווה שנוכל להגיע לשתי הורדות ריבית בשנה הקרובה. אם נראה ירידה באי־הוודאות וירידה באינפלציה, נוכל לפעול מהר יותר".
לדבריו, "אם המכס לגבי ישראל יירד מ־17% ל־10%, מצבנו היחסי ישתפר, אבל חלק משמעותי מההשפעה על ישראל נובע מהסחר העולמי ולא רק מהמכס הנקודתי. הטלת המכסים היא טלטלה עולמית שלא ראינו במשק שנים, שתשפיע בוודאות על ישראל, אם כי בצורה פחותה ביחס לעולם. נכון לעכשיו קשה להבין את כל ההשלכות. ההשפעה עלינו תהיה מתונה יותר, משום שהיצוא חשוף פחות למכסים. למרות זאת הפחתנו במחצית האחוז את תחזית הצמיחה ל־2025".
מה צריך לעשות בעקבות הזעזועים בבורסות?
"אינני יועץ השקעות, אבל חשוב לזכור שלמרות הירידות בבורסה, כספי פנסיה נועדו לטווח ארוך והם מפוזרים בין אפיקי ההשקעה. התנודתיות משפיעה על שווי הנכסים, אבל לא מודדים פנסיה ליום אחד. המדדים בוול סטריט עלו בחמש השנים האחרונות ביותר מ־100%. כנגיד אסור לי לתת המלצות, אבל חשוב לזכור שבתקופות כאלה אסור לפעול בפזיזות, אלא לשקול את החלטות ההשקעה בזהירות ולפעול בהתאם לסיכונים".
איך משפיעה ההפיכה המשפטית, כמו הדחת היועצת המשפטית וראש השב"כ, על תפיסת המשק בעיני משקיעים זרים?
"אני מפנה אותך לדוחות חברות דירוג האשראי הבינלאומיות מודי'ס ופיץ' מהימים האחרונים, שמצביעים על הקשר בין עמידות המשק וחוסנו במיוחד לאור המלחמה לבין החשש מפגיעה במוסדות השלטון. בספרות הכלכלית מדגישים את הקשר ההדוק בין עוצמת המוסדות וצמיחה בת־קיימה, ואפילו ניתן על זה פרס נובל. לאורך כל הדרך התבטאו כלכלנים כנגד צעדים שישפיעו לרעה על הכלכלה, ככל שיתפרש שיש פגיעה במוסדות".
מה אתה לוקח מדוח ה־OECD בנוגע ליוקר המחיה בישראל, שהוא מהגבוהים באירופה?
"קיים קשר הדוק בין יוקר המחיה לאינפלציה. יוקר המחיה בישראל הוא אכן גבוה וניתן להפחתה דרך שינויים מבניים כמו פתיחת שווקים, הכנסת שחקנים בינלאומיים, העלאת פריון העבודה והסרת חסמים מגורמים ממשלתיים. אין פה משהו שבלחיצת כפתור ישנה את הכל.
"נושא חשוב במיוחד הוא תחום הדיור המעיק על זוגות צעירים, וזה מתבטא בגידול בכמות המשכורות למ"ר. המדינה חייבת להגדיל את ההיצע, למרות שרואים שיפור מסוים ברביע האחרון. יש גם צעדים נוספים להורדת יוקר המחיה, כמו רפורמות היבוא ופתיחת השווקים, למרות שחלק מהמוצרים ברפורמה הוחרג. צריך כל הזמן להוריד חסמים ולעבור בין הענפים ולשנות".
