אלפי מפגינים התכנסו הערב (חמישי) בכיכר רבין בתל אביב במסגרת הפגנה תחת הקריאה "הכל קשור בהכל – שמים סוף לטירוף, חוזרים לערכים״. בחירת כיכר רבין כמוקד ההפגנה נועדה לסמל את הנקודה שממנה התחיל "הטירוף הכהניסטי" שהשתלט על הממשלה, כך נמסר ממובילי המחאה. לדבריהם, קו ישיר מחבר בין האלימות שהובילה לרצח רבין – להפקרת החטופים, המשך המלחמה וחוק ההשתמטות.
ממובילי המחאה נמסר: "לפני כמעט 30 שנה, ההיסטוריה של מדינת ישראל ירדה מהפסים, ממשלת 'החמאס הוא נכס' העלתה את ההילוך וכהניסטים, מושחתים ומשתמטים השתלטו על המדינה. אנחנו חוזרים לכיכר רבין כדי להזכיר שהטירוף שרצח את רבין זה אותו טירוף שמפקיר את החטופים וממשיך את המלחמה בלי תכנית סיום".
הרמטכ"ל לשעבר, משה (בוגי) יעלון, התייחס לסערת יאיר גולן ומתח ביקורת חריפה על ראש הממשלה. "כבר 594 ימים, למעלה מ-1,900 נרצחים ונופלים, אלפי פצועים, עשרות אלפים עדיין מפונים מבתיהם בצפון ובדרום, 58 חטופים עדיין בשבי חמאס – וממשלת המשיחיים, המשתמטים והמושחתים, עדיין לא רוצה לסיים את המלחמה", אמר יעלון.
יעלון הוסיף: "מי אמר: 'אין חפים מפשע בעזה'? מי אמר: 'עזה תהיה נקייה מערבים וניישב אותה ביהודים'? ואתה נתת לזה גיבוי בקולך. אז מי אחראי למפולת המדינית חסרת התקדים? ממשלתך איבדה לגיטימציה, אין לה מנדט ואין לה יכולת להוציא אותנו מהמשבר".
באשר לקואליציה עתידית אמר יעלון: ״אני רואה בעיני רוחי בחירות – מוקדם ככל האפשר – שאחריהן תוקם קואליציה, שכוללת את הימין הליברלי, גם הדתי ולא משיחי, גם הליכודי ולא ביביסטי, את כל המפלגות הציוניות שהיום באופוזיציה, ואת מפלגתו של ד"ר מנסור עבאס, שהוא המנהיג הערבי הראשון בפוליטיקה הישראלית שמכיר במדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, ולא רק דמוקרטית. אני גם מקווה שכוחות חדשים, מקבוצות המחאה, ייכנסו למגרש הפוליטי, אנשים שטובת המדינה לנגד עיניהם, ולא שלושת הכפי"ם: 'כוח, כסף וכבוד'".
דני אלגרט, אחיו של איציק אלגרט ז״ל, אמר: ״ביבי במקום לעמוד מול הציבור ולהתנצל על כך שמימן במו ידיו את חמאס במאות מיליוני דולרים – נתניהו עלה למסיבת עיתונאים והעיז ללעוג: 'הם באו עם כפכפים'. ככה נשמעת מדינה שבויה בידיו של אדם מנותק, שעסוק בהצלת עצמו במקום בהצלת בני עמו".
"אם הם באו עם כפכפים — איך ייתכן שכנופיה כזו שברה את קו ההגנה של ישראל? שחדרה, שחטפה, שרצחה, שאנסה?״, אמר אלגרט והוסיף: ״איך ייתכן שמעל שנה וחצי החטופים שלנו מוחזקים על ידי אותה “כנופיית כפכפים” — ואתה לא מחלץ אותם? איך אתה מעז ללעוג להם? למשפחותיהם? לדם שזועק מן האדמה? האמירה הזו היא לא סתם עלבון — היא הודאה בכישלון מוחלט״.
עו"ד גייל שורש, לשעבר בכירה במוסד, אמרה: "נתניהו – איבדת את זה! אתמול ראינו את מה שנותר ממך – מסית וסחיט, פחדן ומניפולטור, בכיין ומתקרבן. אתה בורח מאימת הדין ועומד בראשות ממשלה שבורחת מבשורה. ממשלה שבורחת מבשורה שרוב הציבור רוצה את החטופים בבית, גם במחיר הפסקת המלחמה".
עירית פאוקר מקיבוץ ניר עוז, ששכלה את אביה בשבעה באוקטובר, אמרה: "עבורנו – השבעה באוקטובר עוד נמשך. אם בהתחלה חשבנו שהמאבק הוא להבהיר שהחטופים לא רק סובלים אלא גם מתים, היום קודם כל, צריך להבהיר שאנחנו לא 'פוליטיים'. היום אנחנו נאבקים לא רק על החטופים – אלא גם על הלגיטימיות שלנו מול הנהגה שמשתמשת בנו נגד עצמנו".
פאוקר הוסיפה: "בניר עוז שיוועו לעזרה במשך שעות כשאנשים מדממים ונשרפים בתוך ביתם, ומאז עדיין לא הצילו אותנו, 593 ימים. אני סומכת עלינו, על העם, שנחזיר אותם משם".
עמי דרור, ממובילי המחאה, אמר: "כאן בכיכר התחיל הטירוף. כאן בכיכר משחרר ירושלים נרצח בידי אנשי כהנא בדרכם לממשלת 'חמאס הוא נכס'. כאן בכיכר התחיל הטירוף וכאן בכיכר הטירוף יגיע לסופו!" דרור הוסיף: "זהו זמן המוסר והצדק! אנחנו כאן כדי לזעוק: די למלחמה שהורגת חטופים!".
הוא המשיך ואמר: "אני גוייסתי לשב"כ כדי להגן על יצחק רבין. התבקשתי להגיע למשרדי השב"כ ביום ראשון בבוקר, אבל לצערי רה"מ נרצח במוצאי שבת. התחלתי את חיי הבוגרים כעשר שעות לאחר שקול השפיות, קולו של יצחק רבין, נדם״. אמר דרור והוסיף: ״למדתי אז את מחיר השאננות והשחצנות. למדתי אז שיהיה בסדר פירושו שהרבה מאוד לא ‘בסדר’. למדתי אז שהאמונה רק בכוח ללא מוח, מביאה אסון. למדתי אז שאסור לשתוק, ובגלל זה אני כאן היום!״.
משה רדמן, גם הוא ממובילי המחאה, אמר: "30 שנה שמשרטטות קו אדום מדם, בין הרצח ההוא להיום. בין ראש האופוזיציה שעמד על המרפסת אבל לא שמע ולא ראה את הלאומנים הכהניסטים שפסקו דין רודף והסתובבו ברחובות עם חבלי תליה וארונות קבורה, לראש ממשלה שמפעיל מכונת רעל הרסנית שאוכלת אותנו מבפנים". רדמן הוסיף: "מדינה שבה אם 58 אחים שלנו שבויים בגיהנום, אין שאלה מה עושים ומה המחיר, אין מחיר – עושים עסקה ומחזירים את כולם!".
משה רדמן אבוטבול, ממובילי המחאה, אמר: ״שנים מנסים להפריד בינינו על ידי חומות של בורות, שיסוי והפחדה. מהפכה שלא התחילה בינואר 23, אלא כאן לפני 30 שנה, בשלוש יריות פתיחה. 30 שנה שמשרטטות קו אדום מדם, בין הרצח ההוא להיום. בין ראש האופוזיציה שעמד על המרפסת אבל לא שמע ולא ראה את הלאומנים הכהניסטים שפסקו דין רודף והסתובבו ברחובות עם חבלי תליה וארונות קבורה, לראש ממשלה שמפעיל מכונת רעל הרסנית שאוכלת אותנו מבפנים. מחבק את עובדיו שסייעו לאויב בזמן מלחמה ומקריב חיים על מזבח פוליטי. גם היום הוא לא שמע ולא ראה״.
