אלפי מפגינים התכנסו הערב (חמישי) בכיכר הבימה בתל אביב במחאה נגד הממשלה ובקריאה להחזרת החטופים. בין הנואמים, משפחות שכולות, ואימהות לחייילים לוחמים.
אלוף במיל’ נועם תיבון פתח את הערב בקריאה לסיום המלחמה: “בתחילת הדרך, זו הייתה מלחמה צודקת. אבל היום, אחרי 22 חודשים, אין עוד תכלית ביטחונית למלחמה. המלחמה הפכה למלחמה פוליטית”, אמר תיבון. “בזמן שטובי בנינו נופלים בעזה, ממשלת השבעה באוקטובר, ממשלת הכישלון והמחדל, מעבירה חוק השתמטות בזוי, מחלישה את צה”ל, עושה פוליטיקה על הגב של הלוחמים והלוחמות שלנו”.
המוזיקאי אילן גרין (נקמת הטרקטור) הגיע להפגנה ישירות מבית החולים, שם בנו שנפצע קשה בטנק לפני שלושה שבועות בחאן יונס פקח זה עתה את עיניו. “שלשום בבוקר פקח עיניים ומאז הוא נושם בעצמו”, סיפר גרין. “אני רואה אותם, ואני הכי גאה בעולם. ככה בדיוק חינכנו אותם: לתת, להתנדב, להיות שם. אבל יותר מכל, אני כועס, אני מתוסכל, ואני בעיקר עצוב”.
גרין הביע תסכול מהמצב הצבאי: “הבן אומר לי: אבא, אני כובש כבר בפעם הרביעית את אותו הבית בג’באליה. לא צריך להיות גאון גדול בשביל להבין שהמלחמה הזאת הפכה לבלוף. ה’מבצע’ הזה לא מוביל לשום מקום חוץ מאשר לבתי הקברות”.
עינת בר, אלמנתו של אל”מ ליאון בר מוחה שנפל ב-8.10.23, סיפרה על בעלה שיצא בבוקר השביעי באוקטובר להציל אנשים: “הוא חילץ פצועים לבתי החולים ברזילי וסורוקה, עשרות צעירים מהמסיבה ברעים. בבוקר שלמחרת הוא יצא שוב, הפעם עם עומר, הבן שלנו”. בר תיארה כיצד בעלה ובנה נקלעו למארב ליד אנדרטת “חץ שחור”, שם נהרג ליאון ונפצע עומר.
“כשהוא מת, כעסתי. רציתי נקמה. אבל מאז עברו 656 ימים. והמלחמה נמשכת. ונמשכת”, אמרה בר. “הגיע הזמן לשנות כיוון. לא להיכנע, אלא לחשוב אחרת. הפסקת הלחימ, פתרון ארוך טווח שישמור על הביטחון והחזרת החטופים זה הכיוון. זה התקווה”.
רפי בן שטרית, אביו של אלרואי בן שטרית שנפל בקרבות ה-7.10, הדגיש: “הקריאה הזו לא באה ממקום של כניעה או חולשה. אין לראות בה הודאה בכישלון צבאי. הקריאה הזאת, בעת הנוכחית, באה ממקום של קדושת החיים, גבורת הרוח היהודית ועוצמת הרוח הישראלית”.
ליאת פלד, אמא לחיילים קרביים, אמרה: “המלחמה שלא נגמרת מחלישה אותנו. מחלישה אותנו כעם וכחברה. הפכנו לחברה שמקדשת מלחמה ומוות. חברה פצועה. פציעה מוסרית. פציעה ערכית”. פלד קראה לכל האימהות להצטרף לקריאה: “הפסיקו להפקיר את החיילים ואת החטופים בעזה”.
בת אל, אמא לקצין לוחם בעזה, תיארה את מצב הלוחמים: “לוחמי הסדיר, בני ה-20 בקושי, נלחמים קרוב לשנתיים במלחמה הכי ארוכה וקשה בתולדות המדינה. הם נמצאים בעזה ברציפות ללא הפוגה במשך 3 עד 5 שבועות ויוצאים להתרעננות של מספר ימים, וחוזר חלילה”.
חיים ילין, לשעבר ראש מועצת אשכול, הפנה מסר לראש הממשלה: “מאז ה-7 באוקטובר איבדנו יותר מדי. אבל מה שהכי כואב זה שעדיין 50 חברים, חיים ומתים לא חזרו מהתופת. מה שווה ‘ניצחון מוחלט’ בלי להחזיר את כולם הביתה?!”.
ילין הוסיף: “אדוני ראש הממשלה, אין לך אומץ להסתכל בעיניים של משפחות הנובה, של משפחות החטופים, של משפחות שכולות. אין לך אומץ לקחת אחריות על 7/10, אבל אתה כן יכול לבקש את אמון העם, להקים ועדת חקירה ממלכתית”.
