מה מביא ישראלי לחצות קווים אדומים? מה מביא אזרח להפוך למשתף פעולה עם האויב? האם התשובה היא רק בצע כסף? אין מדובר במי שלא הבינו מה דורשים מהם. להיפך, מי שמוכנים, כביכול, להפוך למרגלים יודעים שמי שמפעיל אותם הוא סוכן איראני. למרות זאת הם מוכנים לאסוף מידע, להתקין מצלמות נסתרות, לפרוץ למחשבים פרטיים, לשבש תשתיות ולבצע עבודת הכנה לפיגועים או להתנקשויות.
הגיוס נעשה בצורה מחושבת. הסוכנים האיראנים מציעים למגויסים משימות תמורת סכומים נאים, בלי שאלות, בלי חתימות ובלי מעורבות ישירה. רק משימות נקודתיות. לאיראנים אין צורך להחדיר סוכנים אל שטח ישראל. הם משתמשים בישראלים שמחפשים דרכים לעשות כסף קל. לא תמיד מדובר באנשים שבשוליים. לעיתים קרובות אלו צעירים בעלי ידע טכנולוגי, עובדי הייטק או בעלי גישה למערכות רגישות.
מדובר בהתפרקות מוסרית מדאיגה. החברה הישראלית, שידעה לגייס מתנדבים לצה”ל מכל העולם, שהייתה סמל של סולידריות לאומית, הופכת לזירה של ביזור ערכים. הפטריוטיות נעשתה מילת גנאי, והמחויבות נעשתה סוג של פראייריות. לצד זאת, מתפתחות תחושות כוח, שליטה וערך עצמי בקרב אנשים מסוימים שמחפשים הכרה ותחושת שייכות – ומוצאים אותן אצל הגדולים שבאויבי המדינה, שגם מוכנים לשלם אלפי שקלים תמורת ביצוע פעולה פשוטה.
לא צריך להיות איש שב”כ כדי לדעת עד כמה מערכות האבטחה והאכיפה בישראל יעילות. רוב החשודים בריגול נתפסים, ומואשמים בהאשמות חמורות מאוד שהרשעה בהן עשויה לגרור עונשי מאסר של שנים רבות. סעיפי האישום הם מגע עם סוכן זר, מסירת מידע לאויב, סיוע לארגון טרור ולעיתים גם בגידה חמורה.
בשנים האחרונות נגזרו בישראל גזרי דין חמורים גם על קטינים שביצעו פעולות ריגול, כולל עונשי מאסר של עד עשר שנים. עתידם של המורשעים אינו פשוט גם לאחר ריצוי עונשם. מוסדות ציבור וגם גופים פרטיים רבים לא יעסיקו אותם, והם צפויים לנידוי חברתי.
מי ששותף להרפתקה פסולה שכזו מוכרח לדעת: הריגוש יחלוף, והמחיר שישולם יהיה גבוה בהרבה מהתשלום שהתקבל. המהמרים על עתידם הם שוטים שחורצים את דינם לשנות סבל ארוכות. אין ארוחות חינם, ואין כסף קל. חוסר שיקול דעת עלול להוביל לתהום ללא תחתית.
