האם מאחורי החזיתות הפורמליות של פקקי תנועה ובעיות תשתית, מסתתר סיפור אחר לחלוטין. בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב טען היום עורך הדין של ההתאחדות לכדורגל כי הנסיבות האמיתיות מאחורי החלטת עיריית רמת גן לחסום את הופעותיו של אייל גולן באצטדיון העירוני רחוקות מהנימוקים הרשמיים שפורסמו.
הסיפור מתחיל בהסכמות מסחריות ברורות. עו”ד עמית חדד, המייצג את ליאם הפקות, פרש בפני השופט מהלך של משא ומתן מוצלח: “העותרת הגיעה להסכמות עם ההתאחדות להופיע באצטדיון העירוני ברמת גן, התנהל משא ומתן מסחרי, והגיעו להבנות והגיעו להסכמות מסחריות”. לדבריו, “ההתאחדות שלחה הסכם שמבחינתה הוא הסכם חתימה והעותרת חתמה עליו”.
עד כאן, הכל נראה שגרתי. הבעיה התחילה במקום אחר לגמרי. “אנחנו לא ידענו בשום שלב, שבכלל נדרשת הסכמת העיריה”, מסביר חדד. “לימים תספר העירייה שגם היא לא ידעה שנדרשת הסכמתה ורק תוך כדי חיטוט בהסכם ישן נושן משנות ה-80 גילתה שלטענתה שיש לה זכות בעניין”.
כשהגיע הסירוב הרשמי מהעירייה, הנימוקים נשמעו טכניים ומקצועיים. במכתב מיום 6.7.25 נטען כי “קיום ההופעות יגרום להעמסת יתר על האצטדיון וסביבתו בשל המועדים הקרובים בין ההופעה של עומר אדם בחודש אוגוסט לבין מועדי ההופעה של אייל גולן”.
אלא שלעמדת התובעים, הנימוקים הללו לא עומדים בביקורת בסיסית. עו”ד חדד הציג פרדוקס בוטה: “העובדה שההתאחדות יכולה לקיים משחקי כדורגל בתפוסה מלאה של 40 אלף מושבים ולא 30 אלף ללא שום אישור או הסכמה מהעירייה, ולעירייה אין שום הבעת עמדה בעניין”.
אבל האמת האמיתית, לטענת ההתאחדות לכדורגל, מסתתרת בפסקה מספר 9 במכתב הסירוב. עו”ד עמית פינס, המייצג את ההתאחדות, הפנה את תשומת לב השופט לנוסח המדובר: “התשובה הזו מבלי להיכנס לשאלות הציבוריות והמחלוקות הרגישות סביב הזמר אייל גולן”.
פינס טען בחריפות: “מה שמטריד את העיריה זה לא הפקקים ולא הרעש ולא ההתקהלויות, ואפילו לא הסמיכות של ההופעות. כי אם באמת זה היה מטריד את העיריה , זה היה מטריד אותה לאורך כל החזית”. לדבריו, “הנימוק ששמענו כל הזמן זה רק הנימוק הזה, הנימוק האמתי”.
הפרט הכי חשוף בכל הפרשה התגלה בסעיף 27 לתגובת ההתאחדות. על פי המסמך, “הגורם הבכיר ביותר בעירייה מסר ליו”ר ההתאחדות ש’הטעם לסירוב הוא זהות המופיע שהוגדר על ידו כסופר בעייתי’”.
מנגד, עיריית רמת גן נצמדת לעמדתה המקורית. עו”ד עופר סמוך, המייצג את העירייה, הדגיש כי “העיריה עומדת מאחורי הנימוקים אלא שליאם הפקות אומרת שהטענות לא מנומקות, לא מגובות בחוות דעת מקצועית”. עו”ד אפרת דידי קונפינו, מטעם העירייה, טענה שהטענות נגד נימוקי הסירוב חסרות בסיס.
השופט קובי ורדי ביקש הבהרות נוספות על עובדות שונות בתיק, כולל תאריכי חתימת ההסכמים והפגישות בין הצדדים. בתום הדיון הודיע כי “פסק הדין ישלח לצדדים בהקדם”.
