ביום חמישי הקרוב יסיים אלוף עודד בסיוק את תפקידו כראש אגף המבצעים בצה”ל, אחד התפקידים המרכזיים והרגישים במטה הכללי. אלוף בסיוק, שכיהן בתפקידו במשך תקופה ארוכה במיוחד, הוא ראש אמ”ץ שכיהן במשך הזמן הארוך ביותר בתולדות צה”ל. כהונתו לוותה באירועים ביטחוניים רבי חשיבות ובמהלכים אסטרטגיים רחבי היקף, ובשיאם תכנון ההתמודדות הצבאית עם איראן, מאבק עקבי בציר הרשע ובחיזבאללה, ואחריות כוללת על “ניהוג המערכה מול איראן” – כפי שהגדיר זאת ראש הממשלה בנימין נתניהו בנאומו השבוע וכמובן המלחמה ברצועת עזה.
ההחלטה על סיום כהונתו מגיעה לאחר שורה של תהפוכות בצמרת צה”ל ובמערכת הביטחונית. כזכור, לפני שלושה חודשים, ב־3 במרץ, הודיע אלוף בסיוק על רצונו לפרוש מצה”ל. ההודעה פורסמה יומיים בלבד לפני שהרמטכ”ל דאז, הרצי הלוי, הודיע גם הוא על סיום תפקידו, והוחלף באייל זמיר. במבנה ההיררכי של צה”ל, אלוף בסיוק נחשב לדמות הבכירה השלישית, וההתפטרות שלו נתפסה כבר באותם ימים כצעד צפוי ומתבקש.
על אף בקשתו לפרוש, הרמטכ”ל החדש, רב-אלוף אייל זמיר, ביקש ממנו להמשיך בתפקידו לתקופה נוספת, בשל מעורבותו הישירה והמשמעותית באתגרים האסטרטגיים של צה”ל בשנים האחרונות – ובראשם, המערכה המתמשכת מול איראן. בסיוק נחשב לאחד ממעצבי תוכנית הפעולה הכוללת להתמודדות עם האיום האיראני, לצד פעילותו הענפה בהובלת הלחימה החשאית והגלויה נגד חיזבאללה בלבנון.
בתקופתו כראש אמ”ץ, היה מעורב גם בפירוק הדרגתי של שיתוף הפעולה בין איראן, סוריה וחיזבאללה – המכונה “ציר הרשע”. תהליכים אלו, יחד עם קריסת המשטר הסורי בחלקים נרחבים של המדינה והיחלשות האחיזה האיראנית באזור, יוחסו לא אחת למהלכים שיזם וניווט בסיוק במסגרת אגף המבצעים.
אחת מנקודות השפל הבולטות בכהונתו של בסיוק הייתה מתקפת ה־7 באוקטובר, שהפתיעה את מערכת הביטחון כולה והובילה למלחמה מתמשכת בזירה הדרומית והצפונית גם יחד.
תחקיר עיתונאי של "חדשות 12" חשף כי בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר 2023 דווח לאלוף בסיוק על סימנים מעוררי חשש מפני חמאס ברצועת עזה, אך הערכתו הייתה כי ארגון הטרור נערך הגנתית בלבד, מחשש לתקיפה של ישראל. בהתאם לכך החליט האלוף בסיוק שלא להותיר את ההיערכות סביב רצועת עזה בעינה, למעט הנחיה להוספת כטב"ם ברצועת עזה ואחד נוסף ביהודה ושומרון וקיצור כוננות של שני מסוקים שהיו מבסיס רמת דוד, והעברתם דרומה בבוקר. האלוף בסיוק הדגיש את הצורך לשמור על מקורות מודיעיניים ולכן הנחה על "היערכות מצומצמת". אלוף פיקוד הדרום ירון פינקלמן ביקש לדרוך את כיפת ברזל ובסיוק השיב כי אין זה רלוונטי באותה עת. בפרסום אחר של חדשות 13, האלוף בסיוק היה חלק מדיון בפורום מצומצם עם הרמטכ"ל שבו הוחלט שלא לדווח על הסימנים לשר הביטחון ולראש הממשלה, ולא לעדכן את הכוחות בשטח.
בעקבות המתקפה נערך תחקיר מקיף לבחינת תפקוד חטיבת המבצעים – אחת מהיחידות המרכזיות באגף המבצעים שבניהולו. ממצאי התחקיר לא הצביעו על רשלנות או ליקויים מהותיים בנוגע להתפתחות המתקפה או העוצמה שלה, אך בצמרת צה”ל הובעה ציפייה מהאלוף בסיוק לקחת אחריות על כך כאחראי הישיר על הפעלת הכוח הצה”לי.
למרות זאת, הרמטכ”ל זמיר הביע בו אמון וביקש ממנו להמשיך, מתוך הכרה ביכולותיו ובניסיון האסטרטגי ארוך השנים שצבר.
