בבוקר 22 בינואר 2024, במהלך פיצוץ מבנים במחנה הפליטים אל־מע’אזי שברצועת עזה, ספג כוח לוחמי חיל הרגלים מטח רקטות RPG. שניים מהמבנים, שכבר מולכדו, התפוצצו בעקבות הירי וקרסו על הלוחמים. רב־סמל מתקדם אדם ביסמוט (35), מפקד כיתה בגדוד 6261 שבחטיבה 261 (פלחה”ן גבעתי), נהרג בתקרית הקשה, שבה נפלו 21 לוחמי מילואים.
ביסמוט, שהובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בקרני שומרון, היה יזם בנשמתו ואיש חברה במלוא מובן המילה. הוא האמין בכוחה של היכרות אמיתית בין אנשים, ידע להפוך מפגש אקראי לחיבור משמעותי, וניחן ביכולת נדירה לקרב בין הבריות. כחלק מתשוקתו זו הוא יצר משחק קלפים ייחודי, שבמסגרתו, באמצעות כרטיסיות פשוטות, התעוררו שיח ודיון בערכים. ביסמוט נהג לשחק במשחק עם בני משפחתו, עם חבריו ועם חניכיו בתנועת הצופים.
כעת, כחלק מהרצון להנציח את דמותו ואת ערכיו, יצר חברו הקרוב, היזם החברתי אביחי זנו, גרסה מיוחדת, המבוססת על המשחק המקורי ונקראת “Q – היכרות עם ערך”. המשחק יימכר מעתה ברשת חנויות “סטימצקי”.
“שלושה שבועות אחרי שאדם נהרג התחלתי לדבר עם שי, זוגתו, על הרעיון להנציח אותו דרך המשחק”, זנו מספר. “התחלנו להניע את הרעיון לאט־לאט ולבחור תמונות של אדם. בגב של כל אחת מהכרטיסיות יש איורים של דמותו של אדם מכל מיני תחנות בחיים – עם חברים, עם משפחה, בעבודה וכמובן עם שי. במשחק שהוצאנו יש העתק מדויק של כל אחת מהכרטיסיות שהיו במשחק המקורי של אדם".
"היה לנו חשוב להישאר כמה שיותר נאמנים למקור. בחרנו בצבע סגול כי הוא היה לוחם גבעתי. לקח לנו קצת זמן להבין איך מוציאים לאור משחק, וכשהיינו מוכנים לצאת לדרך, שי הציעה שננסה לפנות לרשת ‘סטימצקי’. שלחתי מייל, הוזמנתי לפגישה ומהר מאוד התקבלה החלטה שהמשחק יימכר בכל חנויות הרשת”.
משחק שעובד בדייטים
המשחק כולל 85 כרטיסיות, שעל כל אחת מהן כתוב שם של ערך, תכונה, התנהגות או מצב בחיים. בכל סבב, כל משתתף בוחר באופן אקראי עשר כרטיסיות. אחרי שהוא נחשף להן, המשתתף מוותר על כרטיסייה אחת מתוך העשר, מסביר מה משמעותה עבורו ומדוע בחר לוותר עליה. המשחק נמשך עד שכל משתתף נשאר עם הכרטיסייה שמייצגת עבורו את הערך החשוב ביותר.
זנו נזכר בפעם הראשונה שבה נחשף בעצמו למשחק, לפני כשבע שנים: “יום אחד, כחלק מהאווירה בבית של אדם ושי, הוא הוציא איזו קופסה עם פתקיות נייר מנוילנות, שעליהן רשומים חלקים מהחיים כמו מוזיקה, אהבה, רומנטיקה וכדומה. הוא אמר לי ‘זה משחק שהמצאתי לאחת הפעולות בצופים, בואו נשחק אותו’. וישבנו, הוא, שי ואני – ושיחקנו. הדבר הזה התחיל לייצר שיח בינינו. היו ערבים שעשינו בהם כמה וכמה סבבים”.
המשחק הזה, זנו מגלה, השפיע גם על חייו האישיים: “בהתחלה, היה לי טיפה קשה לצאת לדייטים, ואדם אמר לי: ‘קח את המשחק לדייט, זה יעזור לך’. ובאמת, לקחתי איתי את המשחק לדייט הבא שיצאתי אליו – והיה פשוט מדהים. זה עורר שיח, יצר קשר, יצר הבנה מי הבן אדם שמולי. וגם אתה לומד ככה להכיר יותר את עצמך בסיטואציה הזו – מה חשוב לך, מה אתה רוצה. הדייט היה מאוד מוצלח, רמת השיח הייתה גבוהה, וזה גם גרם לנו להבין שאנחנו לא מה שכל אחד מאיתנו מחפש – אז נפרדנו כידידים".
"הדייט הבא שלקחתי אליו את המשחק היה כמה שנים אחרי כן, ושם זה עבד טוב מאוד. שיחקנו אותו בדייט הראשון, השני, השלישי והרביעי, והיום האישה מהדייט, הדר, היא אשתי. אנחנו נותנים זכות גדולה למשחק הזה, שעזר לנו להכיר זה את זה לאורך הדרך”.
אדם ביסמוט נולד ב־9 בנובמבר 1988 בקרני שומרון, גדל בגינות שומרון ומילדות היה פעיל בשבט הצופים. לאחר סיום לימודיו הוא התנדב בפנימיית “הבית לילד” לילדים ונוער בסיכון. במהלך שירותו הסדיר בצה”ל היה לוחם בחטיבת גבעתי, מפקד ערכי ואידיאליסט, שבלט גם בהומור שלו. לאחר השירות הצבאי טייל בחו”ל, ועם שובו הקים את שבט הצופים במושבי יחדיו (ברוש, תדהר ותאשור) בנגב.
במקביל, למד באוניברסיטת בן־גוריון והתמקד ביזמוּת ובמנהיגות צעירה במגזר הבדואי. ביסמוט גם יזם סטארט־אפ בנושא מניעת סכנות בחופי רחצה, פעל בהתנדבות למען הסביבה ובתוכניות חברתיות לקידום מעמד האישה.
אמפתיה ודאגה לזולת
“הכרנו בשנת 2014, באוניברסיטת בן־גוריון, כשהתחלנו ללמוד פוליטיקה וממשל, מדעי המדינה וניהול סכסוכים”, משחזר זנו. “המפגש הראשון היה קצת מצחיק – אמרתי לעצמי שזה בן אדם שאני בחיים לא אתחבר אליו כי אנחנו מאוד שונים, אז ניסיתי להתרחק. אבל מהר מאוד הבנתי שאנחנו יכולים להיות חברים טובים. אני אדם דתי, הוא פחות, וזה נראה לנו רחוק, אבל התברר שאנחנו משלימים אחד את השני”.
החברות ביניהם התפתחה במהירות והעמיקה: “גרנו שנים זה ליד זה בבאר שבע, והיינו נפגשים כל הזמן, עוזרים זה לזה, מטיילים עם הכלבים ושומרים אחד על השני. אני זוכר טיול בפסח, שבו אדם הזמין אותי לשתות בירה למרות שאני שומר כשרות, ופשוט זרמתי איתו ושכחתי מזה שפסח. זה מראה את אופיו הכריזמטי והכובש. אדם היה בן אדם חד־משמעי וברור, תמיד ידעת מה הוא חושב.
לצד זה שהיה יזם חברתי מצליח וסטארטאפיסט, הוא היה גם מצחיק, שטותניק וכיפי. בבית שלו ושל שי האווירה הייתה ייחודית. זה היה המקום שבו נפגשו אנשים מכל רקע, ונוצרה סינרגיה אמיתית. בעידן הסמארטפונים נדיר לראות משהו כזה. הנושא של ערכים אצלו היה בולט בכל דבר, אפילו בדברים הכי קטנים, כמו לא להשליך אפילו בדל סיגריה ברחוב. הוא באמת היה אכפתי לסביבה. וזה שהוא הקים שבט צופים בדרום, והשתתף בתנועת ‘כוכבי המדבר’ שקידמה מנהיגות בדואית בנגב, הוביל אותו להתפתח למקומות חדשים ולהשפיע בחברה הישראלית”.
למה, לדעתך, היה חשוב לו כל כך לתת מעצמו לחברה?
“לא דיברנו על למה זה כל כך חשוב לו, אבל בשיחות היומיומיות דיברנו על החברה הישראלית, על השינוי שחייבים לעשות בה, ועל הצורך לדאוג ולהיות אמפתי כלפי הזולת. היה לו חבר שהיה חולה בניוון שרירים, ואדם לקח עליו אחריות אישית, טיפל לו בחשבונות ובטיפולים, ואף לקח אותו לחו”ל עם החברים. סיפורים כאלה שמעתי גם בשבעה מחברים אחרים שלו”.
מאז 7 באוקטובר ביסמוט מילא משימות הגנה בעוטף עזה ואף פעל בשטח הרצועה, ובין לבין שילב את ניהול הסטארט־אפ שלו ואת לימודיו באוניברסיטה. “הוא סיפר לי שהקים בקיבוץ מגן משרד מאולתר, ובזמן ההפוגות היה מתפעל משם את הסטארט־אפ”, נזכר זנו.
ספר על המפגש האחרון שלכם.
“שלושה ימים לפני שאדם נפל נפגשנו לקפה בבאר שבע. הוא יצא מעזה, היה עסוק בקורס באוניברסיטה ובעניינים של הסטארט־אפ. אמרתי לו שייקח הפסקה, שיירגע, כי יש לו רק יום וחצי חופש. אבל הוא אמר שיש לו מלא דברים לעשות. באותו מפגש הוא גם תמך בי ביוזמה חברתית שרציתי לקדם בעקבות אירועי 7 באוקטובר, ואפילו חיבר אותי לאנשים שיכולים לעזור. קבענו לשוחח שוב למחרת, אבל לא הספקתי להתקשר אליו, והוא כבר חזר לצבא. יום וחצי אחרי זה הוא נהרג. הוא היה החבר הכי טוב, החוגג הכי טוב, היזם והחולם הכי טוב. היה לו משפט קבוע, ‘Living The Minute’, לחיות כל רגע במלואו. זה משהו שילווה אותי ואת כל מי שהכיר אותו לנצח”.
זנו מדגיש שכל ההכנסות מהמשחק החדש, שיימכר ב־99 שקלים, יוקדשו להנצחתו של ביסמוט. “אדם אהב לטייל, ולכן במועד יום ההולדת שלו אנחנו מארגנים טיול לזכרו", הוא אומר. "אנחנו גם תומכים בסדנת נגרות שמיועדת לילדים שעברו חרם, מקימים מצפה לזכר אדם בקרני שומרון ומכינים מיזם בשם ‘קצת יותר אדם’, שיציג את רוחו ואת ערכיו של החבר הכי טוב שלי".
