אבל הוא מבחינתו רצה להמשך?
"כן כן, הוא רצה. לימים דני סיפר לי שכשהוא מעצב דגמים, כשהוא חושב על שמלות ועל כלות, הוא חושב עלי. זו הייתה מחמאה מאוד גדולה עבורי. עברנו המון יחד, בחברות מאוד יפה. דני היה איש ששינה פה משהו, את התפיסה של איך נראית שמלת כלה או ערב. הביא אלינו את ניחוח האוסקר של שנות ה-90 וסחף אחריו הרבה מאוד מעצבים. לפני זה לא היה דבר כזה שמלה שנייה לחתונה, וגם לא היה כזה פאר".
יש בארונך, באוספייך, שמלות בעיצובו?
"בוודאי, יש לי המון בגדים שלו בארון. קודם כל את שמלת הכלה שלי, עם הנצנצים והשקיפויות, ועוד שלל פריטים בעיצובו. לכל אירוע או הנחיה שהייתה לי, דני היה תופר לי. הוא נורא אהב אנשים, נורא אהב את העבודה שלו ואת מה שהוא עושה. עשה חיל ובנה מפעל חיים יפה. הוא הלך מאיתנו מוקדם מדי".
על אף הנסיבות המצערות שקטעו (מספר פעמים) את קריירת האופנה המפוארת שלו, שום דבר לא יכתים את החותם שהוא השאיר בתעשיית האופנה המקומית.
