"זה היה מאוד בולט ובוטה בעיניי", הוא אמר, "אמא שלו לא הודתה לנתניהו. היא הודתה לטראמפ, לוויטקוף, לבוהלר, לזה… לא אמרה. בעיני זו גסות רוח, לא להודות לראש הממשלה, זו דעתי". קודם לכן צייץ בטוויטר כי הנאום של אלכסנדר היה "מופע דוחה של כפיות טובה וחוסר תרבות".
אז אגב "מופע דוחה", מגל החליט לשמור את הקרם דה לה קרם של הגועל לתכנית עצמה, שם החליט להגיד שעכשיו "כשעידן פה ואפשר לבקר… צריך להגיד שגם, אתה יודע, עכשיו אפשר להגיד, הנסיבות שבהן הוא נחטף הן בעייתיות מאוד". כלומר, לא רק שמותר לבקר עכשיו את האמא שחיכתה 584 לבן שלה, מותר לבקר גם את ההתנהלות של הבן עצמו שעבר עינויי תופת בידי חמאס.
לזכותם של יותם זמרי ואיתמר פליישמן, שניהם ניסו להסות את ינון מגל. יש גבול, כנראה, גם לגועל שאפילו הם מסוגלים לספוג בתוך המופע של מי שכינה את עצמו "כלי שדרכו ראש הממשלה מעביר דברים לציבור". אבל מגל לא עצר שם, והוסיף: "הנסיבות שבהן הוא לא היה עם החברים שנלחמו – הן בעייתיות מאוד". באופן אירוני "נסיבות בעייתיות" אלה בדיוק המילים שאפשר להשתמש בהן כדי לתאר את מסיבת הפרידה של ינון מגל מוואלה. עידן אלכסנדר, לעומתו, נפל בשבי כתוצאה ממחדל. הוא היה הקורבן, לא האחראי.
