אורי דורמן מזכ"ל ארגון חקלאי ישראל, אמר שהיום עובדים בחקלאות 46,000 עובדים זרים. "על תוספת עשרות אלפי העובדים הזרים שנכנסו לעבוד מפרוץ המלחמה, אנחנו משלמים אגרות בסכומי עתק. זה משפיע מאוד על עליית המחירים. גובה האגרות בארץ, הוא היקר ביותר בעולם".
אורי יצחקי ממשרד ראש הממשלה השיב לשאלת יו"ר הוועדה, ואמר שוועדת המנכ"לים המליצה על הפחתה בגובה האגרות, אולם הסמכות בידי שר האוצר שדחה את ההמלצה.
עו"ד מיכל וקסמן חילי מהתאחדות התעשיינים, אמרה כי עקב האגרות הגבוהות, מעסיקים לא מזמינים עובדים. "כשהמכסה של העובדים קטנה, עלות שכירות הדירה לעובדים הזרים וההוצאות הנלוות עולות, המעסיקים לא מזמינים עובדים והתעשייה מתכווצת. במלחמה הזו ראינו שעצמאות הייצור חשובה מאוד. לדבריה, שכרו של מפעיל מכונה זר, גבוה ב-30% משכר עובד ישראלי, וכי גובה האגרות מהווים 12% משכר מינימום של עובד".
עו"ד צבי קן תורה מלשכת עורכי הדין, אמר שהעובדים הזרים מועסקים במקומות שבהם אין עובדים ישראליים ולא מגיע להם קנס על כך. "האגרות מהוות מס. האוצר מתייחס אל המעסיקים כפרה חולבת ללא קשר לעלויות המדינה. עובד הודי שעובד בארץ במשך 63 חודשים, חוסך פנסיה שוות ערך ל-50 שנות עבודה בהודו".
יצחק גורביץ, סמנכ"ל התאחדות הקבלנים, טען שעובדים בענף הבניין משלמים את גובה האגרה הגבוהה ביותר, כ-22,000 שקלים אגרות לשנה. העלות גורמת לעליית מחיר של מעל 40,000 שקל לדירה. עוד טען גורביץ כי "על כל עובד שאני מזמין, אני צריך להפקיד ערבות בסך 10,000 שקל, גם אם יקח לו חצי שנה להגיע. למה אני צריך לשלם ערבות כ"כ גבוה, חודשים רבים לפני הגעתו לארץ? הזמנתי 100 עובדים, נאלצתי להפקיד מיליון שקל, זה לא הגיוני".
