דיון בוועדת הכלכלה על מתווה פיצוי לנוסעים

היום צפוי להתקיים דיון בנושא מתווה לפיצוי הישראלים שנאלצו להישאר בחו"ל במבצע עם כלביא. זאת לאחר שבתחילת השבוע קיימה הוועדה דיון בנושא והיו"ר, ח"כ דוד ביטן, דרש מכל הצדדים לשאת חלק מהנטל שנגרם כתוצאה מסגירת השמים בתקופת המלחמה עם איראן. הוא קרא למשרדי האוצר והתחבורה לגבש בתוך עשרה ימים מתווה פיצוי לישראלים שנותרו ללא יכולת לחזור מחו"ל בעקבות פתיחת הלחימה מול איראן. לפי הערכות, מדובר בכ־150-200 אלף נוסעים שלא הצליחו לשוב ארצה בשל סגירת המרחב האווירי.

● לראשונה זה שלוש שנים: מחירי ביטוח הרכב ירדו ב־4% אבל גבוהים בכ־70% מהשפל
● מדיניות ההגירה של האיחוד האירופי קורסת, וכל מדינה פועלת למען עצמה
● הכנס נדחה, והבטחת רגב ל־350 מיליון שקל למאבק בתאונות נותרה באוויר

מחלוקת בין משרד האוצר לתחבורה

בעקבות זאת, במשרד התחבורה קידמו מתווה פיצוי, אך נראה שעדיין לא הושגו ההסכמות שדרש היו"ר בשל מחלוקת בין משרד האוצר לתחבורה. לפי המתווה שמקדם משרד התחבורה, נוסעים שטיסתם בוטלה ונאלצו להישאר בחו"ל בעקבות סגירת המרחב האווירי של ישראל, יהיו זכאים לפיצוי בסך 150 דולר ליום, עד חמישה ימים לכל היותר ובמימון המדינה. משרד התחבורה הציע לממן את מתווה הפיצויים באמצעות הלוואה מרשות שדות התעופה, כאשר הכוונה היא שהמדינה תחזיר את ההלוואה בעתיד באמצעות קיזוז מהסכומים שרשות שדות התעופה ממילא אמורה להעביר לאוצר. ברשות שדות התעופה כבר מתמודדים עם הפסדי ענק לאחר שנת 2024 שהייתה אחת הקשות בתולדותיה. הירידה הדרמטית בתנועת הנוסעים שנבעה מהמלחמה ומהפסקת פעילותן של רבות הובילה להפסדים כבדים. על כן, ברשות שדות התעופה דרשו פריצת תקציב כדי לממן את זה.

אולם גם באוצר לא ששים לממן את המהלך בדרך כזו או אחרת. הסיבה היא שהחוק מטיל כעת את האחריות על תשלום הפיצויים על חברות התעופה, שהרוויחו הרבה במהלך המלחמה. לפי חוק שירותי תעופה המכונה "חוק טיבי" (על שם יוזמו ח"כ אחמד טיבי), כאשר טיסה מבוטלת שלא בשליטת חברת התעופה, מוטל עליה לספק החזר כספי או טיסה חלופית לישראל, ולספק שירותי סיוע הכוללים לינה, מזון ותקשורת על כל יום שהנוסע נתקע בחו"ל. לפי התיקון שבוצע ל"חוק טיבי" בפברואר האחרון – לשרת התחבורה יש סמכות לפטור את חברות התעופה מחובות אלה (למעט החזר כספי על הטיסה שבוטלה) ולהגביל את שירותי הסיוע ליומיים בלבד מביטול הטיסה בשל "מצב מיוחד". (סעיף 9א' לחוק).

חברות התעופה כבר הפסידו עשרות מיליוני שקלים

בחברות התעופה מתנגדים לכך נחרצות, היות שהן ספגו הפסדי ענק מאז פרוץ המבצע על ביטולי טיסות שלא בשליטתן, ובהיקפי ענק. אל על למשל דיווחה על הפסד ישיר של 50 מיליון דולר מתחילת המבצע. מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס העיד כי עד כה זיכו נוסעים בישראייר על סך 10 מיליון דולר. מנכ"ל ארקיע עוז ברלוביץ' חשף כי ארקיע נמצאת בסכנה ממשית: "אם המדינה לא תספק מענקי קיום מיידיים, לא נוכל לעמוד באתגרי התקופה. הנזקים נאמדים במיליוני דולרים – והסכנה מוחשית: קריסה כלכלית של חברת תעופה ישראלית".

גם חברות תעופה זרות הביעו את מורת רוחן והצטרפו לחברות הישראליות בדרישה לפטור רטרואקטיבי. כל החברות מבקשות להשאיר רק את החובה להשיב לנוסעים את מחיר כרטיס הטיסה שבוטל, וכי המדינה תפצה אותן על ההוצאות שנגרמו להן בתקופה זו, בין היתר בגין טיסות ריקות, אובדן הכנסות ותביעות פיצויים מצד נוסעים.

כחלופה נוספת (ופחות מועדפת), מציעות חברות התעופה כי שרת התחבורה מירי רגב תפעיל את סעיף 9א' ל"חוק טיבי" ותעשה שימוש בסמכותה לפטור אותן מתשלום פיצויים (על אף שגם הפעלת הצו אינה פותרת את הבעיה עבור חברות התעופה, אלא רק מצמצמת אותה, שכן הצו מחייב את החברות לשאת בעלויות שירותי הסיוע כגון לינה והסעות, עבור עשרות אלפי נוסעים שנתקעו בחו"ל ביומיים הראשונים שלאחר מועד הטיסה שבוטלה). עם זאת, רגב אינה מעוניינת להפעיל את הסעיף בטרם יימצא פתרון לפיצוי הנוסעים.

נזכיר כי המתווה הרחב יותר לפיצוי המשק בעקבות מבצע "עם כלביא" נדון בוועדת הכספים, שפעילותה נעצרה זמנית בשל פרישת המפלגות החרדיות מהקואליציה. העיכוב הזה משליך גם על חוסר ההתקדמות בגיבוש מתווה הפיצוי לנוסעים שנותרו בחו"ל בשל סגירת השמיים.