התאריך היום (שלישי) הוא ה-3 ביוני, והמשמעות: הסתיים חג השבועות. יחד אתו, פקע הדד-ליין שהחרדים הציבו לראש הממשלה בנושא סוגיית חוק הגיוס. יש לציין שבעבר האולטימטום היה גמיש ואף עבר מספר גלגולים בדרך – מאיום בפרישה אם עד שבועות החוק לא יאושר בשלוש קריאות, ועד לאמירה עמומה על "קבלת החלטות בהיעדר התקדמות".
על כל פנים – המועד המדובר הגיע, החוק וגם הטיוטה – אינם, והחרדים יודעים היטב כי איומים יש לממש. לכן, על אף היעדר תמימות דעים בקרב ההנהגה הרבנית של זרמים חרדיים שונים, השבוע הם יצטרכו להתכנס, להתייעץ – ולהכריע. שעוני החול של הליטאים, החסידים והספרדים מתקתקים בקצב זהה והחול אזל בכולם. גורם חרדי נוקב בתאריך וקובע: "החלטות יתקבלו תוך 48 שעות".
כשהחרדים מדברים יומיים קריטיים – סביר להניח שהם מתכוונים לפגישות שהם קבעו עם השחקן המרכזי בסיפור: עם יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין. היום היו"ר, היועצת המשפטית של הוועדה ונציגי החרדים – השר לשעבר אריאל אטיאס והח"כ מש"ס ינון אזולאי, צפויים להיפגש בכנסת לישיבה שיכולה להיות מכריעה, כאשר תוצאותיה יקבעו את תסריט ההמשך עבור הממשלה המכהנת.
החרדים רוצים לראות במו עיניהם וללמוד לעומק את עקרונות החוק בתוך הטיוטה המתגבשת. הם לא צריכים להמתין עד שהייעוץ המשפטי לוועדת חוץ וביטחון ישלים את עבודתו וטיוטת חוק גיוס תוצג לעולם. מה שחשוב להם לדעת – ומה שככל הנראה יקבע ויכריע – הוא נושא הסנקציות.
הנציגים החרדים מתעניינים בסנקציות על חוק הגיוס – מה שמעלה שאלה על כוונתם לעמוד בחוק
הסנקציות – ולא יעדי גיוס, גם לא סוגיות אחרות רבות שמופיעות בחוק המסתמן – זה מה שמטריד אותם. סביב הסנקציות נגד המשתמטים והעריקים מתקיים ויכוח עז בין החרדים לבין ועדת חוץ וביטחון. בפועל – הוויכוח הוא לא בין אטיאס או גולדקנופף או בבצ'יק או האדמו"ר מגור או הרב לנדו לבין ח"כ אדלשטיין, אלא – בין החרדים לבין הציבור הרחב והמשרת שעומד מאחורי נציגיו בקואליציה. לגורמים המעורבים במאמץ החקיקתי, ההתעקשות החרדית דווקא על סנקציות ולא על יעדי גיוס מעלה חשד רציני באשר לכוונות של החרדים לעמוד ביעדי גיוס, אם וכאשר החוק יעבור וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
האם הדבר יקרה? הסיכויים לא נראים גבוהים. הפער בין העמדות בנושא הסנקציות נותר גדול מאוד, וספק אם ניתן לצמצמו. את זה נגלה ב-48 השעות הקרובות.
אם צודקים הפסימיים שבין העוסקים במלאכה, אם החרדים לא יסכימו לעקרונות שעליהם ועדת חוץ וביטחון נחושה לבנות את חוק הגיוס – ההנהגה החרדית תעמוד בפני השאלה: באיזו דרך להפיל את הממשלה הם בוחרים. רוב הרבנים, אולי למעט האדמו"ר מגור, מעדיפים לא לעשות את המהלך הזה על הראש של בנימין נתניהו, בניגוד לרצונו. זה יעלה להם ביוקר בבחירות, אפילו לליטאים של 'דגל התורה', ועל אחת כמה וכמה – לאריה דרעי ולמפלגתו.
אם לא יקרה נס של פריצת דרך והסכמות סביב עקרונות החוק – החרדים ישקלו להציע לראש הממשלה תאריך מוסכם לבחירות. כנראה – גם פרישה מהממשלה תעלה לדיון ותהיה על הפרק. במקרה זה, המשימה של נתניהו תהיה – לעכב ולדחות את הסוף כמה שזה עדיין אפשרי.
